< תהילים 94 >
אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃ | 1 |
O Jehovah, thou God to whom vengeance belongs, thou God to whom vengeance belongs, shine forth.
הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים׃ | 2 |
Lift up thyself, thou judge of the earth. Render to the proud a recompense.
עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו׃ | 3 |
Jehovah, how long shall the wicked, how long shall the wicked triumph?
יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און׃ | 4 |
They prate, they speak arrogantly. All the workers of iniquity boast themselves.
עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃ | 5 |
They break in pieces thy people, O Jehovah, and afflict thy heritage.
אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃ | 6 |
They kill the widow and the sojourner, and murder the fatherless.
ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃ | 7 |
And they say, Jehovah will not see, nor will the God of Jacob consider.
בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃ | 8 |
Consider, ye brutish among the people, and ye fools, when will ye be wise?
הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃ | 9 |
He who planted the ear, shall he not hear? He who formed the eye, shall he not see?
היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃ | 10 |
He who chastises the nations, shall he not correct, even he who teaches man knowledge?
יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃ | 11 |
Jehovah knows the thoughts of man, that they are vanity.
אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃ | 12 |
Blessed is the man whom thou chasten, O Jehovah, and teach out of thy law,
להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃ | 13 |
that thou may give him rest from the days of adversity, until the pit is dug for a wicked man.
כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב׃ | 14 |
For Jehovah will not cast off his people, nor will he forsake his inheritance.
כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב׃ | 15 |
For judgment shall return to righteousness, and all the upright in heart shall follow it.
מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און׃ | 16 |
Who will rise up for me against the evildoers? Who will stand up for me against the workers of iniquity?
לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי׃ | 17 |
Unless Jehovah had been my help, my soul would have soon dwelt in silence.
אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני׃ | 18 |
When I said, My foot slips, thy loving kindness, O Jehovah, held me up.
ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי׃ | 19 |
In the multitude of my thoughts within me thy comforts delight my soul.
היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק׃ | 20 |
Shall the throne of wickedness have fellowship with thee, which frames mischief by statute?
יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו׃ | 21 |
They gather themselves together against the soul of a righteous man, and condemn innocent blood.
ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי׃ | 22 |
But Jehovah has been my high tower, and my God the rock of my refuge.
וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃ | 23 |
And he has brought upon them their own iniquity, and will cut them off in their own wickedness. Jehovah our God will cut them off.