תהילים 94
| אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃ | 1 |
HERRE, du Hævnens Gud, du Hævnens Gud, træd frem i Glans;
| הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים׃ | 2 |
staa op, du Jordens Dommer, øv Gengæld mod de hovmodige!
| עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו׃ | 3 |
Hvor længe skal gudløse, HERRE, hvor længe skal gudløse juble?
| יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און׃ | 4 |
De fører tøjlesløs Tale, hver Udaadsmand ter sig som Herre;
| עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃ | 5 |
de underkuer, o HERRE, dit Folk og undertrykker din Arvelod;
| אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃ | 6 |
de myrder Enke og fremmed, faderløse slaar de ihjel;
| ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃ | 7 |
de siger: »HERREN kan ikke se, Jakobs Gud kan intet mærke!«
| בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃ | 8 |
Forstaa dog, I Taaber blandt Folket! Naar bliver I kloge, I Daarer?
| הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃ | 9 |
Skulde han, som plantede Øret, ej høre, han, som dannede Øjet, ej se?
| היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃ | 10 |
Skulde Folkenes Tugtemester ej revse, han som lærer Mennesket indsigt?
| יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃ | 11 |
HERREN kender Menneskets Tanker, thi de er kun Tomhed.
| אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃ | 12 |
Salig den Mand, du tugter, HERRE, og vejleder ved din Lov
| להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃ | 13 |
for at give ham Ro for onde Dage, indtil der graves en Grav til den gudløse;
| כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב׃ | 14 |
thi HERREN bortstøder ikke sit Folk og svigter ikke sin Arvelod.
| כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב׃ | 15 |
Den retfærdige kommer igen til sin Ret, en Fremtid har hver oprigtig af Hjertet.
| מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און׃ | 16 |
Hvo staar mig bi mod Ugerningsmænd? hvo hjælper mig mod Udaadsmænd?
| לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי׃ | 17 |
Var HERREN ikke min Hjælp, snart hviled min Sjæl i det stille.
| אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני׃ | 18 |
Naar jeg tænkte: »Nu vakler min Fod«, støtted din Naade mig, HERRE;
| ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי׃ | 19 |
da mit Hjerte var fuldt af ængstede Tanker, husvaled din Trøst min Sjæl.
| היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק׃ | 20 |
Staar du i Pagt med Fordærvelsens Domstol, der skaber Uret i Lovens Navn?
| יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו׃ | 21 |
Jager de end den retfærdiges Liv og dømmer uskyldigt Blod,
| ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי׃ | 22 |
HERREN er dog mit Bjærgested, min Gud er min Tilflugtsklippe;
| וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃ | 23 |
han vender deres Uret imod dem selv, udsletter dem for deres Ondskab; dem udsletter HERREN vor Gud.
