תהילים 92

1 מזמור שיר ליום השבת טוב להדות ליהוה ולזמר לשמך עליון׃

«Ψαλμός ωδής διά την ημέραν του Σαββάτου.» Αγαθόν το να δοξολογή τις τον Κύριον και να ψαλμωδή εις το όνομά σου, Υψιστε·

2 להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות׃

να αναγγέλλη το πρωΐ το έλεός σου και την αλήθειάν σου πάσαν νύκτα,

3 עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור׃

με δεκάχορδον όργανον και με ψαλτήριον· με ωδήν και κιθάραν.

4 כי שמחתני יהוה בפעלך במעשי ידיך ארנן׃

Διότι με εύφρανας, Κύριε, εν τοις ποιήμασί σου· θέλω αγάλλεσθαι εν τοις έργοις των χειρών σου.

5 מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבתיך׃

Πόσον μεγάλα είναι τα έργα σου, Κύριε βαθείς είναι οι διαλογισμοί σου σφόδρα.

6 איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת׃

Ο άνθρωπος ο ανόητος δεν γνωρίζει, και ο μωρός δεν εννοεί τούτο·

7 בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד׃

ότι οι ασεβείς βλαστάνουσιν ως ο χόρτος, και ανθούσι πάντες οι εργάται της ανομίας, διά να αφανισθώσιν αιωνίως.

8 ואתה מרום לעלם יהוה׃

Αλλά συ, Κύριε, είσαι ύψιστος εις τον αιώνα.

9 כי הנה איביך יהוה כי הנה איביך יאבדו יתפרדו כל פעלי און׃

Διότι, ιδού, οι εχθροί σου, Κύριε, διότι, ιδού, οι εχθροί σου θέλουσιν εξολοθρευθή· θέλουσι διασκορπισθή πάντες οι εργάται της ανομίας.

10 ותרם כראים קרני בלתי בשמן רענן׃

Αλλά συ θέλεις υψώσει ως του μονοκέρωτος το κέρας μου· εγώ θέλω χρισθή με νέον έλαιον·

11 ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני׃

και ο οφθαλμός μου θέλει ιδεί την εκδίκησιν των εχθρών μου· τα ώτα μου θέλουσιν ακούσει περί των κακοποιών των επανισταμένων κατ' εμού.

12 צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה׃

Ο δίκαιος ως φοίνιξ θέλει ανθεί· ως κέδρος του Λιβάνου θέλει αυξάνει.

13 שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו׃

Πεφυτευμένοι εν τω οίκω του Κυρίου, θέλουσιν ανθεί εν ταις αυλαίς του Θεού ημών·

14 עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו׃

θέλουσι καρποφορεί και εν αυτώ τω βαθεί γήρατι, θέλουσιν είσθαι ακμάζοντες και ανθηροί·

15 להגיד כי ישר יהוה צורי ולא עלתה בו׃

διά να αναγγέλλωσιν ότι δίκαιος είναι ο Κύριος, το φρούριόν μου· και δεν υπάρχει αδικία εν αυτώ.