תהילים 92

1 מזמור שיר ליום השבת טוב להדות ליהוה ולזמר לשמך עליון׃

Ein Psalm; ein Lied für den Sabbattag. Köstlich ist’s, dem HERRN zu danken,

2 להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות׃

am Morgen deine Gnade zu künden und deine Treue in den Nächten

3 עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור׃

zum Klang zehnsaitigen Psalters und zur Harfe, zum Saitenspiel auf der Zither.

4 כי שמחתני יהוה בפעלך במעשי ידיך ארנן׃

Denn du hast mich erfreut, o HERR, durch dein Tun, ob den Werken deiner Hände juble ich.

5 מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבתיך׃

Wie groß sind deine Werke, o HERR, gewaltig tief sind deine Gedanken!

6 איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת׃

Nur ein unvernünft’ger Mensch erkennt das nicht, nur ein Tor sieht dies nicht ein.

7 בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד׃

Wenn die Gottlosen sprossen wie Gras und alle Übeltäter blühen, so ist’s doch nur dazu, damit sie für immer vertilgt werden.

8 ואתה מרום לעלם יהוה׃

Du aber thronst auf ewig in der Höhe, HERR!

9 כי הנה איביך יהוה כי הנה איביך יאבדו יתפרדו כל פעלי און׃

Denn wahrlich deine Feinde, o HERR, ja wahrlich deine Feinde kommen um: alle Übeltäter werden zerstreut.

10 ותרם כראים קרני בלתי בשמן רענן׃

Doch mein Horn erhöhst du wie das eines Wildstiers, hast allzeit mich gesalbt mit frischem Öl;

11 ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני׃

mein Auge wird sich weiden an meinen Feinden; vom Geschick der Bösen, die sich gegen mich erheben, wird mein Ohr mit Freuden hören.

12 צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה׃

Der Gerechte sproßt gleich dem Palmbaum, er wächst wie auf dem Libanon die Zeder.

13 שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו׃

Gepflanzt im Hause des HERRN, sprossen sie reich in den Vorhöfen unsers Gottes,

14 עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו׃

tragen Frucht noch im Greisenalter, sind voller Saft und frischbelaubt,

15 להגיד כי ישר יהוה צורי ולא עלתה בו׃

um zu verkünden, daß der HERR gerecht ist, mein Fels, an dem kein Unrecht haftet.