< תהילים 92 >
מזמור שיר ליום השבת טוב להדות ליהוה ולזמר לשמך עליון׃ | 1 |
(En Salme. En Sang for Sabbatsdagen.) Det er godt at takke HERREN, lovsynge dit navn, du højeste,
להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות׃ | 2 |
ved Gry forkynde din Nåde, om Natten din Trofasthed
עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור׃ | 3 |
til tistrenget Lyre, til Harpe, til Strengeleg på Citer!
כי שמחתני יהוה בפעלך במעשי ידיך ארנן׃ | 4 |
Thi ved dit Værk har du glædet mig, HERRE, jeg jubler over dine Hænders Gerning.
מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבתיך׃ | 5 |
Hvor store er dine Gerninger, HERRE, dine Tanker såre dybe!
איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת׃ | 6 |
Tåben fatter det ikke, Dåren skønner ej sligt.
בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד׃ | 7 |
Spirer de gudløse end som Græsset, blomstrer end alle Udådsmænd, er det kun for at lægges øde for stedse,
men du er ophøjet for evigt, HERRE.
כי הנה איביך יהוה כי הנה איביך יאבדו יתפרדו כל פעלי און׃ | 9 |
Thi se, dine Fjender, HERRE, se, dine Fjender går under, alle Udådsmænd spredes!
ותרם כראים קרני בלתי בשמן רענן׃ | 10 |
Du har løftet mit Horn som Vildoksens, kvæget mig med den friskeste Olie;
ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני׃ | 11 |
det fryder mit Øje at se mine Fjender, mit Øre at høre mine Avindsmænd.
צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה׃ | 12 |
De retfærdige grønnes som Palmen, vokser som Libanons Ceder;
שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו׃ | 13 |
plantet i HERRENs Hus grønnes de i vor Guds Forgårde;
עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו׃ | 14 |
selv grånende bærer de Frugt, er friske og fulde af Saft
להגיד כי ישר יהוה צורי ולא עלתה בו׃ | 15 |
for at vidne, at HERREN er retvis, min Klippe, hos hvem ingen Uret findes.