< תהילים 91 >
ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן׃ | 1 |
Den, som bor i den Højestes Skjul, han skal blive om Natten i den Almægtiges Skygge.
אמר ליהוה מחסי ומצודתי אלהי אבטח בו׃ | 2 |
Jeg siger til Herren: Du er min Tillid og min Befæstning, min Gud, paa hvem jeg forlader mig.
כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות׃ | 3 |
Thi han skal fri dig fra Fuglefængerens Snare, fra Fordærvelsens Pest.
באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו׃ | 4 |
Han skal dække dig med sine Vingefjedre, og du skal finde Ly under hans Vinger; hans Sandhed er Skjold og Panser.
לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם׃ | 5 |
Du skal ikke frygte for Rædselen om Natten, for Pilen, som flyver om Dagen,
מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים׃ | 6 |
for Pest, som farer frem i Mørket, for Sot, som raser om Middagen.
יפל מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש׃ | 7 |
Om tusinde falde ved din Side og ti Tusinde ved din højre Haand, skal det dog ikke komme nær til dig.
רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה׃ | 8 |
Du skal kun skue det med dine Øjne, og se, hvorledes der betales de ugudelige.
כי אתה יהוה מחסי עליון שמת מעונך׃ | 9 |
— Thi du, Herre! er min Tillid; — den Højeste har du gjort til din Bolig.
לא תאנה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך׃ | 10 |
Dig skal intet ondt vederfares, og der skal ingen Plage komme nær til dit Telt.
כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך׃ | 11 |
Thi han skal befale sine Engle om dig at bevare dig paa alle dine Veje.
על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃ | 12 |
De skulle bære dig paa Hænderne, at du ikke skal støde din Fod paa nogen Sten.
על שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין׃ | 13 |
Paa Løve og Øgle skal du træde, du skal nedtræde den unge Løve og Dragen.
כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי׃ | 14 |
„Efterdi han har holdt sig til mig, saa vil jeg udfri ham; jeg vil ophøje ham; thi han kender mit Navn.
יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו׃ | 15 |
Han skal paakalde mig, og jeg vil bønhøre ham, jeg er hos ham i Nød, jeg vil fri ham og herliggøre ham.
ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי׃ | 16 |
Jeg vil mætte ham med et langt Liv og lade ham se min Frelse.‟