תהילים 90
| תפלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר׃ | 1 |
En bön Mose dens Guds mansens. Herre, du äst vår tillflykt, ifrå slägte till slägte.
| בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל׃ | 2 |
Förr än bergen vordo, och jorden och verlden skapade blefvo, äst du Gud, af evighet till evighet;
| תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם׃ | 3 |
Du som låter menniskorna dö, och säger: Kommer igen, I menniskors barn.
| כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה׃ | 4 |
Ty tusende år äro för dig såsom den dag i går framgick, och såsom en nattväkt.
| זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף׃ | 5 |
Du låter dem gå sin kos såsom en ström; och äro såsom en sömn; likasom gräs, det dock snarliga förvissnar;
| בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃ | 6 |
Det der bittida blomstras, och snart vissnar; och på aftonen afhugget varder, och förtorkas.
| כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו׃ | 7 |
Det gör din vrede, att vi så förgås, och din grymhet, att vi så hasteliga hädan måste.
| שת עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך׃ | 8 |
Ty våra missgerningar sätter du för dig, våra okända synder i ljuset för ditt ansigte.
| כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה׃ | 9 |
Derföre gå alle våre dagar sin kos genom dina vrede; vi lykte vår år såsom ett tal.
| ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה׃ | 10 |
Vårt lif varar sjutio år, åt högsta åttatio år; och då det bäst varit; hafver, så hafver det möda och arbete varit; ty det går snart sin kos, lika som vi flöge bort.
| מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך׃ | 11 |
Men ho tror det, att du så svårliga vredgas? Och ho fruktar sig för sådana dine grymhet?
| למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃ | 12 |
Lär oss betänka, att vi dö måste, på det vi måge förståndige varda.
| שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך׃ | 13 |
Herre, vänd dig dock till oss igen, och var dinom tjenarom nådelig.
| שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו׃ | 14 |
Uppfyll oss bittida med dine nåd; så vilje vi fröjdas, och glade vara i våra lifsdagar.
| שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה׃ | 15 |
Gläd oss igen, efter det du oss så länge plågat hafver, efter det vi så länge olycko lidit hafve.
| יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם׃ | 16 |
Bete dinom tjenarom dina gerningar, och dina äro deras barnom.
| ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו׃ | 17 |
Och Herren, vår Gud, vare oss blid, och främje våra händers verk med oss; ja våra händers verk främje han.
