תהילים 90

1 תפלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר׃

Orazione di Mosè, uomo di Dio O SIGNORE, tu ci sei stato un abitacolo In ogni età.

2 בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל׃

Avanti che i monti fosser nati, E che tu avessi formata la terra ed il mondo; Anzi ab eterno in eterno tu [sei] Dio.

3 תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם׃

Tu fai ritornar l'uomo in polvere, E dici: Ritornate, o figliuoli degli uomini.

4 כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה׃

Perciocchè mille anni [sono] appo te Come il giorno d'ieri, quando è passato; O [come] una vegghia nella notte.

5 זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף׃

Tu porti via gli [uomini], come per una piena d'acque; Essi [non] sono [altro che] un sogno; Son come l'erba che si rinnovella la mattina.

6 בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃

La mattina ella fiorisce e si rinnovella; E la sera è segata e si secca.

7 כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו׃

Perciocchè noi veniam meno per la tua ira; E siam conturbati per lo tuo cruccio.

8 שת עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך׃

Tu metti davanti a te le nostre iniquità, [E] i nostri [peccati] occulti alla luce della tua faccia.

9 כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה׃

Conciossiachè tutti i nostri giorni dichinino per la tua ira; Noi abbiam forniti gli anni nostri [così presto] come una parola.

10 ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה׃

I giorni de' nostri anni, in alcuni [non sono che] settant'anni; E [in altri], se ve ne sono di [maggiori] forze, [che] ottant'anni; Ed [anche] il fiore di quelli [non è altro che] travaglio e vanità; Perciocchè di subito è riciso, e noi ce ne voliam via.

11 מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך׃

Chi conosce la forza della tua ira, E la tua indegnazione, secondo che devi esser temuto?

12 למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃

Insegna[ci] adunque a contare i nostri dì; Acciocchè acquistiamo un cuor savio.

13 שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך׃

Rivolgiti, Signore; infino a quando? E sii rappacificato inverso i tuoi servitori.

14 שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו׃

Saziaci [ogni] mattina della tua benignità; Acciocchè giubiliamo, e ci rallegriamo tutti i dì nostri.

15 שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה׃

Rallegraci, al par de' giorni che tu ci hai affliti; Degli anni che abbiamo sentito il male.

16 יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם׃

Apparisca l'opera tua verso i tuoi servitori, E la tua gloria verso i lor figliuoli.

17 ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו׃

E sia il piacevole sguardo del Signore Iddio nostro sopra noi; E addirizza, [o Signore], sopra noi l'opera delle nostre mani.