תפלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר׃ | 1 |
בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל׃ | 2 |
תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם׃ | 3 |
כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה׃ | 4 |
זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף׃ | 5 |
בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃ | 6 |
כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו׃ | 7 |
שת עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך׃ | 8 |
כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה׃ | 9 |
ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה׃ | 10 |
מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך׃ | 11 |
למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃ | 12 |
שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך׃ | 13 |
שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו׃ | 14 |
שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה׃ | 15 |
יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם׃ | 16 |
ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו׃ | 17 |