< תהילים 9 >

למנצח עלמות לבן מזמור לדוד אודה יהוה בכל לבי אספרה כל נפלאותיך׃ 1
(Til sangmesteren. Al-mut-labben. En Salme af David.) Jeg vil takke HERREN af hele mit Hjerte, kundgøre alle dine Undere,
אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון׃ 2
glæde og fryde mig i dig, lovsynge dit Navn, du Højeste,
בשוב אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך׃ 3
fordi mine Fjender veg, faldt og forgik for dit Åsyn.
כי עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק׃ 4
Thi du hævded min Ret og min Sag, du sad på Tronen som Retfærds Dommer.
גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד׃ 5
Du trued ad Folkene, rydded de gudløse ud, deres Navn har du slettet for evigt.
האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה׃ 6
Fjenden er borte, lagt øde for stedse, du omstyrted Byer, de mindes ej mer.
ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו׃ 7
Men HERREN troner evindelig, han rejste sin Trone til Dom,
והוא ישפט תבל בצדק ידין לאמים במישרים׃ 8
skal dømme Verden med Retfærd, fælde Dom over Folkefærd med Ret.
ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה׃ 9
HERREN blev de fortryktes Tilflugt, en Tilflugt i Trængselstider;
ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך יהוה׃ 10
og de stoler på dig, de, som kender dit Navn, thi du svigted ej dem, der søgte dig, HERRE.
זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו׃ 11
Lovsyng HERREN, der bor på Zion, kundgør blandt Folkene, hvad han har gjort!
כי דרש דמים אותם זכר לא שכח צעקת עניים׃ 12
Thi han, der hævner Blodskyld, kom dem i Hu, han glemte ikke de armes Råb:
חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות׃ 13
"HERRE, vær nådig, se, hvad jeg lider af Avindsmænd, du, som løfter mig op fra Dødens Porte,
למען אספרה כל תהלתיך בשערי בת ציון אגילה בישועתך׃ 14
at jeg kan kundgøre al din Pris, juble over din Frelse i Zions Datters Porte!"
טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם׃ 15
Folkene sank i Graven, de grov, deres Fod blev hildet i Garnet, de satte.
נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה׃ 16
HERREN blev åbenbar, holdt Dom, den gudløse hildedes i sine Hænders Gerning. - Higgajon (Sela)
ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים׃ (Sheol h7585) 17
Til Dødsriget skal de gudløse fare, alle Folk, der ej kommer Gud i Hu. (Sheol h7585)
כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים תאבד לעד׃ 18
Thi den fattige glemmes ikke for evigt, ej skuffes evindelig ydmyges Håb.
קומה יהוה אל יעז אנוש ישפטו גוים על פניך׃ 19
Rejs dig, HERRE, lad ikke Mennesker få Magten, lad Folkene dømmes for dit Åsyn;
שיתה יהוה מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה׃ 20
HERRE, slå dem med Rædsel, lad Folkene kende, at de er Mennesker! (Sela)

< תהילים 9 >