< תהילים 89 >
משכיל לאיתן האזרחי חסדי יהוה עולם אשירה לדר ודר אודיע אמונתך בפי׃ | 1 |
En Maskil af Ezraiten Etan. Om HERRENS Naade vil jeg evigt synge, fra Slægt til Slægt med min Mund forkynde din Trofasthed.
כי אמרתי עולם חסד יבנה שמים תכן אמונתך בהם׃ | 2 |
Thi du har sagt: »En evig Bygning er Naaden!« I Himlen har du grundfæstet din Trofasthed.
כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי׃ | 3 |
Jeg slutted en Pagt med min udvalgte, tilsvor David, min Tjener:
עד עולם אכין זרעך ובניתי לדר ודור כסאך סלה׃ | 4 |
»Jeg lader din Sæd bestaa for evigt, jeg bygger din Trone fra Slægt til Slægt!« (Sela)
ויודו שמים פלאך יהוה אף אמונתך בקהל קדשים׃ | 5 |
Og Himlen priser dit Under, HERRE, din Trofasthed i de Helliges Forsamling.
כי מי בשחק יערך ליהוה ידמה ליהוה בבני אלים׃ | 6 |
Thi hvem i Sky er HERRENS Lige, hvo er som HERREN iblandt Guds Sønner?
אל נערץ בסוד קדשים רבה ונורא על כל סביביו׃ | 7 |
En forfærdelig Gud i de Helliges Kreds, stor og frygtelig over alle omkring ham.
יהוה אלהי צבאות מי כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך׃ | 8 |
HERRE, Hærskarers Gud, hvo er som du? HERRE, din Naade og Trofasthed omgiver dig.
אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם׃ | 9 |
Du mestrer Havets Overmod; naar Bølgerne bruser, stiller du dem.
אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך׃ | 10 |
Du knuste Rahab som en fældet Kriger, splitted dine Fjender med vældig Arm.
לך שמים אף לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם׃ | 11 |
Din er Himlen, og din er Jorden, du grunded Jorderig med dets Fylde.
צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו׃ | 12 |
Norden og Sønden skabte du, Tabor og Hermon jubler over dit Navn.
לך זרוע עם גבורה תעז ידך תרום ימינך׃ | 13 |
Du har en Arm med Vælde, din Haand er stærk, din højre løftet.
צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך׃ | 14 |
Retfærd og Ret er din Trones Grundvold, Naade og Sandhed staar for dit Aasyn.
אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון׃ | 15 |
Saligt det Folk, der kender til Frydesang, vandrer, HERRE, i dit Aasyns Lys!
בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו׃ | 16 |
De lovsynger Dagen igennem dit Navn, ophøjes ved din Retfærdighed.
כי תפארת עזמו אתה וברצנך תרים קרננו׃ | 17 |
Thi du er vor Styrkes Stolthed, du løfter vort Horn ved din Yndest;
כי ליהוה מגננו ולקדוש ישראל מלכנו׃ | 18 |
thi vort Skjold er hos HERREN, vor Konge er Israels Hellige!
אז דברת בחזון לחסידיך ותאמר שויתי עזר על גבור הרימותי בחור מעם׃ | 19 |
Du taled engang i et Syn til dine fromme: »Krone satte jeg paa en Helt, ophøjed en Yngling af Folket;
מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו׃ | 20 |
jeg har fundet David, min Tjener, salvet ham med min hellige Olie;
אשר ידי תכון עמו אף זרועי תאמצנו׃ | 21 |
thi min Haand skal holde ham fast, og min Arm skal give ham Styrke.
לא ישא אויב בו ובן עולה לא יעננו׃ | 22 |
Ingen Fjende skal overvælde ham, ingen Nidding trykke ham ned;
וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף׃ | 23 |
jeg knuser hans Fjender foran ham og nedstøder dem, der hader ham;
ואמונתי וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו׃ | 24 |
med ham skal min Trofasthed og Miskundhed være, hans Horn skal løfte sig ved mit Navn;
ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו׃ | 25 |
jeg lægger Havet under hans Haand og Strømmene under hans højre;
הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי׃ | 26 |
mig skal han kalde: min Fader, min Gud og min Frelses Klippe.
אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ׃ | 27 |
Jeg gør ham til førstefødt, den største blandt Jordens Konger;
לעולם אשמור לו חסדי ובריתי נאמנת לו׃ | 28 |
jeg bevarer for evigt min Miskundhed mod ham, min Pagt skal holdes ham troligt;
ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים׃ | 29 |
jeg lader hans Æt bestaa for evigt, hans Trone, saa længe Himlen er til.
אם יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון׃ | 30 |
Hvis hans Sønner svigter min Lov og ikke følger mine Lovbud,
אם חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו׃ | 31 |
hvis de bryder min Vedtægt og ikke holder mit Bud,
ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם׃ | 32 |
da hjemsøger jeg deres Synd med Ris, deres Brøde med haarde Slag;
וחסדי לא אפיר מעמו ולא אשקר באמונתי׃ | 33 |
men min Naade tager jeg ikke fra ham, min Trofasthed svigter jeg ikke;
לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה׃ | 34 |
jeg bryder ikke min Pagt og ændrer ej mine Læbers Udsagn.
אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב׃ | 35 |
Ved min Hellighed svor jeg een Gang for alle — David sviger jeg ikke:
זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי׃ | 36 |
Hans Æt skal blive for evigt, hans Trone for mig som Solen,
כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה׃ | 37 |
staa fast som Maanen for evigt, og Vidnet paa Himlen er sanddru.« (Sela)
ואתה זנחת ותמאס התעברת עם משיחך׃ | 38 |
Men du har forstødt og forkastet din Salvede og handlet i Vrede imod ham;
נארתה ברית עבדך חללת לארץ נזרו׃ | 39 |
Pagten med din Tjener har du brudt, vanæret hans Krone og traadt den i Støvet;
פרצת כל גדרתיו שמת מבצריו מחתה׃ | 40 |
du har nedbrudt alle hans Mure, i Grus har du lagt hans Fæstninger;
שסהו כל עברי דרך היה חרפה לשכניו׃ | 41 |
alle vejfarende plyndrer ham, sine Naboer blev han til Spot.
הרימות ימין צריו השמחת כל אויביו׃ | 42 |
Du har løftet hans Uvenners højre og glædet alle hans Fjender;
אף תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה׃ | 43 |
hans Sværd lod du vige for Fjenden, du holdt ham ej oppe i Kampen;
השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה׃ | 44 |
du vristed ham Staven af Hænde og styrted hans Trone til Jorden,
הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה׃ | 45 |
afkorted hans Ungdoms Dage og hylled ham ind i Skam. (Sela)
עד מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו אש חמתך׃ | 46 |
Hvor længe vil du skjule dig, HERRE, for evigt, hvor længe skal din Vrede lue som Ild?
זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם׃ | 47 |
Herre, kom i Hu, hvad Livet er, til hvilken Tomhed du skabte hvert Menneskebarn!
מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה׃ (Sheol ) | 48 |
Hvo bliver i Live og skuer ej Død, hvo frelser sin Sjæl fra Dødsrigets Haand? (Sela) (Sheol )
איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך׃ | 49 |
Hvor er din fordums Naade, Herre, som du i Trofasthed tilsvor David?
זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל רבים עמים׃ | 50 |
Kom, Herre, din Tjeners Skændsel i Hu, at jeg bærer Folkenes Spot i min Favn,
אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך׃ | 51 |
hvorledes dine Fjender haaner, HERRE, hvorledes de haaner din Salvedes Fodspor.
ברוך יהוה לעולם אמן ואמן׃ | 52 |
Lovet være HERREN i Evighed, Amen, Amen!