תהילים 88
| שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי יהוה אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך׃ | 1 |
A Song, a Psalm of the sons of Korah; for the Chief Musician; set to Mahalath Leannoth. Maschil of Heman the Ezrahite. O LORD, the God of my salvation, I have cried day and night before thee:
| תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי׃ | 2 |
Let my prayer enter into thy presence; incline thine ear unto my cry:
| כי שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו׃ (Sheol h7585) | 3 |
For my soul is full of troubles, and my life draweth nigh unto Sheol. (Sheol h7585)
| נחשבתי עם יורדי בור הייתי כגבר אין איל׃ | 4 |
I am counted with them that go down into the pit; I am as a man that hath no help:
| במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו׃ | 5 |
Cast off among the dead, like the slain that lie in the grave, whom thou rememberest no more; and they are cut off from thy hand.
| שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות׃ | 6 |
Thou hast laid me in the lowest pit, in dark places, in the deeps.
| עלי סמכה חמתך וכל משבריך ענית סלה׃ | 7 |
Thy wrath lieth hard upon me, and thou hast afflicted me with all thy waves. (Selah)
| הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא׃ | 8 |
Thou hast put mine acquaintance far from me; thou hast made me an abomination unto them: I am shut up, and I cannot come forth.
| עיני דאבה מני עני קראתיך יהוה בכל יום שטחתי אליך כפי׃ | 9 |
Mine eye wasteth away by reason of affliction: I have called daily upon thee, O LORD, I have spread forth my hands unto thee.
| הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו יודוך סלה׃ | 10 |
Wilt thou shew wonders to the dead? shall they that are deceased arise and praise thee? (Selah)
| היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון׃ | 11 |
Shall thy lovingkindness be declared in the grave? or thy faithfulness in Destruction?
| היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה׃ | 12 |
Shall thy wonders be known in the dark? and thy righteousness in the land of forgetfulness?
| ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך׃ | 13 |
But unto thee, O LORD, have I cried, and in the morning shall my prayer come before thee.
| למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני׃ | 14 |
LORD, why castest thou off my soul? why hidest thou thy face from me?
| עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה׃ | 15 |
I am afflicted and ready to die from my youth up: while I suffer thy terrors I am distracted.
| עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני׃ | 16 |
Thy fierce wrath is gone over me; thy terrors have cut me off.
| סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד׃ | 17 |
They came round about me like water all the day long; they compassed me about together.
| הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך׃ | 18 |
Lover and friend hast thou put far from me, and mine acquaintance into darkness.
