תהילים 88
| שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי יהוה אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך׃ | 1 |
A song or Psalme of Heman the Ezrahite to give instruction, committed to the sonnes of Korah for him that excelleth upon Malath Leannoth. O Lord God of my saluation, I cry day and night before thee.
| תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי׃ | 2 |
Let my prayer enter into thy presence: incline thine eare vnto my cry.
| כי שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו׃ (Sheol h7585) | 3 |
For my soule is filled with euils, and my life draweth neere to the graue. (Sheol h7585)
| נחשבתי עם יורדי בור הייתי כגבר אין איל׃ | 4 |
I am counted among them that go downe vnto the pit, and am as a man without strength:
| במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו׃ | 5 |
Free among the dead, like the slaine lying in the graue, whome thou remembrest no more, and they are cut off from thine hand.
| שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות׃ | 6 |
Thou hast layde me in the lowest pit, in darkenes, and in the deepe.
| עלי סמכה חמתך וכל משבריך ענית סלה׃ | 7 |
Thine indignation lyeth vpon me, and thou hast vexed me with all thy waues. (Selah)
| הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא׃ | 8 |
Thou hast put away mine acquaintance farre from me, and made mee to be abhorred of them: I am shut vp, and cannot get foorth.
| עיני דאבה מני עני קראתיך יהוה בכל יום שטחתי אליך כפי׃ | 9 |
Mine eye is sorowfull through mine affliction: Lord, I call dayly vpon thee: I stretch out mine hands vnto thee.
| הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו יודוך סלה׃ | 10 |
Wilt thou shewe a miracle to the dead? or shall the dead rise and prayse thee? (Selah)
| היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון׃ | 11 |
Shall thy louing kindenes be declared in the graue? or thy faithfulnes in destruction?
| היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה׃ | 12 |
Shall thy wonderous workes be knowen in the darke? and thy righteousnes in the land of obliuion?
| ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך׃ | 13 |
But vnto thee haue I cryed, O Lord, and early shall my prayer come before thee.
| למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני׃ | 14 |
Lord, why doest thou reiect my soule, and hidest thy face from me?
| עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה׃ | 15 |
I am afflicted and at the point of death: from my youth I suffer thy terrours, doubting of my life.
| עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני׃ | 16 |
Thine indignations goe ouer me, and thy feare hath cut me off.
| סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד׃ | 17 |
They came round about me dayly like water, and compassed me together.
| הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך׃ | 18 |
My louers and friends hast thou put away from me, and mine acquaintance hid themselues.
