< תהילים 83 >
שיר מזמור לאסף אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל׃ | 1 |
A Song, a Melody of Asaph. O God, Do not keep quiet, Do not hold thy peace, Neither be thou still, O GOD!
כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש׃ | 2 |
For lo! thine enemies, are tumultuous, And, they who hate thee, have lifted up the head;
על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך׃ | 3 |
Against thy people, they craftily devise a secret plot, And conspire against thy treasured ones.
אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד׃ | 4 |
They have said—Come, and let us wipe them out from being a nation, That the name of Israel may be remembered no more.
כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו׃ | 5 |
For they have taken counsel with one heart, Against thee—a covenant, would they solemnize—
אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים׃ | 6 |
The tents of Edom, and the Ishmaelites, of Moab and the Hagarenes;
גבל ועמון ועמלק פלשת עם ישבי צור׃ | 7 |
Gebal and Ammon, and Amalek, The Philistines, with the dwellers in Tyre;
גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט סלה׃ | 8 |
Even Assyria hath joined herself with them, They have become an arm to the sons of Lot. (Selah)
עשה להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון׃ | 9 |
Make them like Midian, like Sisera, like Jabin, by the torrent of Kishon;
נשמדו בעין דאר היו דמן לאדמה׃ | 10 |
They perished at En-dor, They become manure for the soil!
שיתמו נדיבמו כערב וכזאב וכזבח וכצלמנע כל נסיכמו׃ | 11 |
Make them—their nobles—like Oreb and like Zeeb, And, like Zebah and like Zalmunna, all their princes:
אשר אמרו נירשה לנו את נאות אלהים׃ | 12 |
Who said—Let us take a possession for ourselves, The pastures of God!
אלהי שיתמו כגלגל כקש לפני רוח׃ | 13 |
O my God, make them, As whirling [dust], As chaff before a wind;
כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים׃ | 14 |
As a fire burneth a forest, —And as a flame setteth mountains ablaze,
כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם׃ | 15 |
So, wilt thou pursue them with thy tempest, —And, with thy storm-wind, wilt terrify them:
מלא פניהם קלון ויבקשו שמך יהוה׃ | 16 |
Fill thou their faces with dishonour, That men may seek thy Name, O Yahweh;
יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו׃ | 17 |
Let them turn pale, and be terrified to futurity, Yea let them blush, and perish:
וידעו כי אתה שמך יהוה לבדך עליון על כל הארץ׃ | 18 |
That men may know that, thou, Whose Name alone is Yahweh, Art Most High over all the earth.