< תהילים 83 >
שיר מזמור לאסף אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל׃ | 1 |
“A song or psalm of Assaph.” O God, take no rest for thyself: be not silent and keep not still, O God!
כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש׃ | 2 |
For, lo, thy enemies make a tumult, and they that hate thee have lifted up their head.
על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך׃ | 3 |
Against thy people they take crafty secret device, and they consult against those whom thou protectest.
אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד׃ | 4 |
They have said, Come, and let us cut them off from being a nation; and the name of Israel shall be remembered no more.
כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו׃ | 5 |
For they have consulted cordially together; against thee they make a covenant:
אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים׃ | 6 |
The tents of Edom, and the Ishmaelites: Moab, and the Hagarenes;
גבל ועמון ועמלק פלשת עם ישבי צור׃ | 7 |
Gebal, and 'Ammon, and 'Amalek; the Philistines with the inhabitants of Tyre;
גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט סלה׃ | 8 |
Also Asshur is joined with them; they have become an arm unto the children of Lot. (Selah)
עשה להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון׃ | 9 |
Do unto them as [unto] Midian; as to Sissera, as to Jabin, at the brook Kishon:
נשמדו בעין דאר היו דמן לאדמה׃ | 10 |
Who were annihilated at 'En-dor; they became as dung for the ground.
שיתמו נדיבמו כערב וכזאב וכזבח וכצלמנע כל נסיכמו׃ | 11 |
Render them, their nobles, like 'Oreb, and like Zeeb; yea, like Zebach and like Zalmunna' all their princes;
אשר אמרו נירשה לנו את נאות אלהים׃ | 12 |
Who said, Let us conquer for ourselves the dwellings of God,
אלהי שיתמו כגלגל כקש לפני רוח׃ | 13 |
O my God, render them like the thistle-down, like stubble before the wind.
כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים׃ | 14 |
As the fire burneth up a forest, and as the flame setteth the mountains on fire:
כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם׃ | 15 |
So pursue them with thy storm, and with thy whirlwind do thou terrify them.
מלא פניהם קלון ויבקשו שמך יהוה׃ | 16 |
Fill their faces with shame, that they may seek thy name, O Lord!
יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו׃ | 17 |
Let them be made ashamed and terrified for ever and aye; yea, let them be put to the blush and perish:
וידעו כי אתה שמך יהוה לבדך עליון על כל הארץ׃ | 18 |
That they may know that thou, whose name is the Eternal, art by thyself alone, the Most High over all the earth.