< תהילים 81 >
למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב׃ | 1 |
Dem Vorsänger. Auf der Gittit. Von Asaph. Jubelt Gott, der unsre Stärke ist, jauchzet dem Gott Jakobs!
שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל׃ | 2 |
Stimmt ein Lied an und nehmt die Pauke zur Hand, die liebliche Harfe mit dem Psalter!
תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו׃ | 3 |
Blaset am Neumond die Posaune, am Vollmond, unserm festlichen Tag!
כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב׃ | 4 |
Denn das ist Israels Pflicht; der Gott Jakobs hat ein Anrecht darauf.
עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע׃ | 5 |
Er verordnete es zum Zeugnis in Joseph, als er auszog wider Ägypten.
הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה׃ | 6 |
Eine Sprache, die ich nicht kannte, hörte ich: «Ich habe die Last von seiner Schulter genommen, seine Hände sind des Tragkorbes los geworden.
בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה׃ | 7 |
Da du mich anriefst in der Not, errettete ich dich; ich antwortete dir mit geheimnisvoller Donnerstimme und prüfte dich am Haderwasser. (Pause)
שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי׃ | 8 |
Höre, mein Volk, ich will dich ermahnen; Israel, wenn du mir doch Gehör schenken wolltest!
לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר׃ | 9 |
Kein fremder Gott soll unter dir sein, und einen unbekannten Gott bete nicht an!
אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו׃ | 10 |
Ich bin der HERR, dein Gott, der dich aus Ägyptenland heraufgeführt hat. Tue deinen Mund weit auf, so will ich ihn füllen!
ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי׃ | 11 |
Aber mein Volk hat meiner Stimme nicht gehorcht, und Israel wollte nichts von mir.
ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם׃ | 12 |
Da überließ ich sie der Verstocktheit ihres Herzens, daß sie wandelten nach ihrem eigenen Rat.
לו עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו׃ | 13 |
Wollte mein Volk mir gehorchen und Israel in meinen Wegen wandeln,
כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי׃ | 14 |
wie leicht könnte ich ihre Feinde demütigen und meine Hand gegen ihre Widersacher wenden!
משנאי יהוה יכחשו לו ויהי עתם לעולם׃ | 15 |
Die den HERRN hassen, müßten ihm schmeicheln; ihre Zeit aber würde ewiglich währen!
ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך׃ | 16 |
Und er würde sie mit dem besten Weizen speisen und mit Honig aus dem Felsen sättigen!»