< תהילים 81 >

למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב׃ 1
Dem Sangmeister, auf der Gittit. Von Asaf.
שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל׃ 2
(Der levitische Sängerchor: ) / Laßt Jubel erschallen Elohim, unserm Hort, / Jauchzet dem Gotte Jakobs!
תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו׃ 3
Stimmt an Gesang, laßt tönen die Pauke, / Die liebliche Zither und Harfe!
כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב׃ 4
Blaset am Neumond das Widderhorn, / Beim Vollmond, für unsern Feiertag!
עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע׃ 5
Denn so ist es Satzung für Israel, / Eine Vorschrift des Gottes Jakobs.
הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה׃ 6
Als Gebot hat er's für Josef bestimmt, / Da er auszog wider Ägyptenland. / (Eine Einzelstimme: ) / Eine Sprache, mir fremd, vernehm ich:
בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה׃ 7
"Seinen Nacken hab ich von der Bürde befreit, / Seine Hände wurden des Lastkorbs ledig.
שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי׃ 8
Du riefst in der Not, ich riß dich heraus, / Erhörte dich aus Gewittergewölk, / Prüfte dich an Meribas Wassern. (Sela)
לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר׃ 9
Höre, mein Volk, ich will dich warnen! / Israel, möchtest du mir gehorchen!
אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו׃ 10
Nicht sei unter dir ein fremder Gott; / Bete nicht an einen Gott des Auslands!
ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי׃ 11
Ich, Jahwe, bin dein Gott, / Der dich geführt aus Ägyptenland: / Tu deinen Mund weit auf, / Damit ich ihn fülle!
ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם׃ 12
Aber mein Volk gehorchte mir nicht, / Israel war mir nicht zu Willen.
לו עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו׃ 13
Da stieß ich sie weg, weil ihr Herz so verstockt, / Daß sie folgten den eignen Gedanken.
כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי׃ 14
O daß doch mein Volk mir gehorchte, / Daß Israel ginge auf meinen Wegen!
משנאי יהוה יכחשו לו ויהי עתם לעולם׃ 15
Wie leicht könnt ich da ihre Feinde beugen, / Meine Hand gegen ihre Dränger kehren.
ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך׃ 16
Ihnen müßten schmeicheln, die Jahwe hassen, / Und ewig würde währen ihr Glück. Mit dem besten Weizen würd ich sie speisen, / Mit Honig aus Felsen dich sättigen."

< תהילים 81 >