< תהילים 81 >
למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב׃ | 1 |
Sing aloud unto God our strength: make a joyful noise unto the God of Jacob.
שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל׃ | 2 |
Take a psalm, and bring here the timbrel, the pleasant harp with the psaltery.
תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו׃ | 3 |
Blow up the trumpet in the new moon, in the time appointed, on our solemn feast day.
כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב׃ | 4 |
For this was a statute for Israel, and a law of the God of Jacob.
עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע׃ | 5 |
This he ordained in Joseph for a testimony, when he went out through the land of Egypt: where I heard a language that I understood not.
הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה׃ | 6 |
I removed his shoulder from the burden: his hands were delivered from the pots.
בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה׃ | 7 |
You called in trouble, and I delivered you; I answered you in the secret place of thunder: I proved you at the waters of Meribah. (Selah)
שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי׃ | 8 |
Hear, O my people, and I will testify unto you: O Israel, if you will hearken unto me;
לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר׃ | 9 |
There shall no strange god be in you; neither shall you worship any strange god.
אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו׃ | 10 |
I am the LORD your God, which brought you out of the land of Egypt: open your mouth wide, and I will fill it.
ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי׃ | 11 |
But my people would not hearken to my voice; and Israel refused me.
ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם׃ | 12 |
So I gave them up unto their own hearts' lust: and they walked in their own counsels.
לו עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו׃ | 13 |
Oh that my people had hearkened unto me, and Israel had walked in my ways!
כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי׃ | 14 |
I should soon have subdued their enemies, and turned my hand against their adversaries.
משנאי יהוה יכחשו לו ויהי עתם לעולם׃ | 15 |
The haters of the LORD should have submitted themselves unto him: but their time should have endured for ever.
ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך׃ | 16 |
He should have fed them also with the finest of the wheat: and with honey out of the rock should I have satisfied you.