תהילים 80
| למנצח אל ששנים עדות לאסף מזמור רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה׃ | 1 |
Dem Sangmeister, nach (der Weise von: ) "(Wie) Lilien ist das Zeugnis." / Ein Psalm Asafs.
| לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישעתה לנו׃ | 2 |
Israels Hirt, horch auf, / Der du Josef führtest wie Schafe! / Der du thronest auf den Keruben, / Erscheine im Lichtglanz!
| אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה׃ | 3 |
Efraim, Benjamin und Manasse siegreich führend / Biete auf deine Macht / Und komm uns zu Hilfe!
| יהוה אלהים צבאות עד מתי עשנת בתפלת עמך׃ | 4 |
Elohim, stell uns wieder her! / Laß leuchten dein Antlitz, so wird uns geholfen!
| האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃ | 5 |
Jahwe Elohim Zebaôt, / Wie lange währet dein Zorn / Trotz des Gebetes deines Volks?!
| תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו למו׃ | 6 |
Du hast es mit Tränenbrot gespeist / Und es mit Tränen reichlich getränkt.
| אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה׃ | 7 |
Unsre Nachbarn streiten sich unsertwegen, / Und unsre Feinde verspotten uns.
| גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׃ | 8 |
Elohim Zebaôt, stell uns wieder her! / Laß leuchten dein Antlitz, so wird uns geholfen!
| פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא ארץ׃ | 9 |
Einen Weinstock hast du aus Ägypten geholt, / Hast Völker vertrieben und ihn gepflanzt.
| כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל׃ | 10 |
Du hast vor ihm Raum geschafft: / So schlug er Wurzeln und füllte das Land.
| תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה׃ | 11 |
Es deckten sich Berge mit seinem Schatten, / Mit seinen Reben die Zedern Gottes.
| למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך׃ | 12 |
Seine Ranken sandte er bis ans Meer / Und seine Zweige bis an den Strom.
| יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃ | 13 |
Warum hast du denn seinen Zaun zerbrochen, / Daß ihn jeder zerpflückt, der vorübergeht?
| אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת׃ | 14 |
Der Eber des Waldes frißt ihn ab, / Das Getier des Feldes macht ihn kahl.
| וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך׃ | 15 |
Elohim Zebaôt, o schau doch wieder vom Himmel und sieh — / Sorge für diesen Weinstock:
| שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃ | 16 |
Für den Sprößling, den deine Rechte gepflanzt, / Für den Sohn, den du dir erzogen!
| תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך׃ | 17 |
Wie ist er mit Feuer verbrannt. / Vor deinem Zornblick laß sie vergehn!
| ולא נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא׃ | 18 |
Deine Hand sei über dem Mann deiner Rechten, / Dem Menschensohn, den du dir erzogen:
| יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה׃ | 19 |
So werden wir nimmer von dir weichen. / Laß uns am Leben, so rufen wir an deinen Namen. Jahwe Elohim Zebaôt, stell uns wieder her! / Laß leuchten dein Antlitz, so wird uns geholfen!
