תהילים 79
| מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים׃ | 1 |
En Psalm Assaphs. Gud, Hedningarna äro in i ditt arf fallne; de hafva orenat ditt helga tempel, och af Jerusalem stenhopar gjort.
| נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ׃ | 2 |
De hafva gifvit dina tjenares lekamen foglomen under himmelen till att äta, och dina heligas kött djuromen på markene.
| שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר׃ | 3 |
De hafva utgjutit deras blod omkring Jerusalem, såsom vatten; och der var ingen, som begrof.
| היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ | 4 |
Vi äre vårom grannom till en försmädelse vordne; till spott och hån dem som omkring oss äro.
| עד מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו אש קנאתך׃ | 5 |
Herre, huru länge vill du så allstings vred vara; och ditt nit, såsom en eld, brinna låta?
| שפך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו׃ | 6 |
Utgjut dina grymhet öfver Hedningarna, de dig intet känna, och uppå de Konungariken, som ditt Namn intet åkalla.
| כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו׃ | 7 |
Ty de hafva uppätit Jacob, och hans hus förödt.
| אל תזכר לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד׃ | 8 |
Tänk icke uppå våra förra missgerningar. Förbarma dig öfver oss snarliga, ty vi äre fast eländige vordne.
| עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך׃ | 9 |
Hjelp du oss, Gud vår hjelpare, för dins Namns äros skull; fräls oss, och förlåt oss våra synder, för ditt Namns skull.
| למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך׃ | 10 |
Hvi låter du Hedningarna säga: Hvar är nu deras Gud? Låt hämnden öfver dina tjenares blod, som utgjutet är, kunnig varda, ibland Hedningarna, för vår ögon.
| תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה׃ | 11 |
Låt för dig komma de fångars suckande; efter din stora arm behåll dödsens barn.
| והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני׃ | 12 |
Och vedergäll vårom grannom sjufaldt uti deras sköte deras försmädelse, der de dig, Herre, med försmädt hafva.
| ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדר ודר נספר תהלתך׃ | 13 |
Men vi, ditt folk och din fosterfår, tackom dig evinnerliga, och förkunnom ditt lof förutan ända.
