< תהילים 79 >
מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים׃ | 1 |
A Psalm of Asaph. O God, the heathen are come into thine inheritance; thy holy temple have they defiled; they have laid Jerusalem on heaps.
נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ׃ | 2 |
The dead bodies of thy servants have they given [to be] meat unto the fowls of the heaven, the flesh of thy saints unto the beasts of the earth.
שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר׃ | 3 |
Their blood have they shed like water round about Jerusalem; and [there was] none to bury [them].
היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ | 4 |
We are become a reproach to our neighbours, a scorn and derision to them that are round about us.
עד מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו אש קנאתך׃ | 5 |
How long, LORD? wilt thou be angry for ever? shall thy jealousy burn like fire?
שפך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו׃ | 6 |
Pour out thy wrath upon the heathen that have not known thee, and upon the kingdoms that have not called upon thy name.
כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו׃ | 7 |
For they have devoured Jacob, and laid waste his dwelling place.
אל תזכר לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד׃ | 8 |
O remember not against us former iniquities: let thy tender mercies speedily prevent us: for we are brought very low.
עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך׃ | 9 |
Help us, O God of our salvation, for the glory of thy name: and deliver us, and purge away our sins, for thy name’s sake.
למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך׃ | 10 |
Wherefore should the heathen say, Where [is] their God? let him be known among the heathen in our sight [by] the revenging of the blood of thy servants [which is] shed.
תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה׃ | 11 |
Let the sighing of the prisoner come before thee; according to the greatness of thy power preserve thou those that are appointed to die;
והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני׃ | 12 |
And render unto our neighbours sevenfold into their bosom their reproach, wherewith they have reproached thee, O Lord.
ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדר ודר נספר תהלתך׃ | 13 |
So we thy people and sheep of thy pasture will give thee thanks for ever: we will shew forth thy praise to all generations.