תהילים 78
| משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃ | 1 |
En læresalme av Asaf. Lytt, mitt folk, til min lære, bøi eders ører til min munns ord!
| אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ | 2 |
Jeg vil oplate min munn med tankesprog, jeg vil la utstrømme gåtefulle ord fra fordums tid.
| אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃ | 3 |
Det vi har hørt og vet, og det våre fedre har fortalt oss,
| לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃ | 4 |
det vil vi ikke dølge for deres barn, men for den kommende slekt fortelle Herrens pris og hans styrke og de undergjerninger som han har gjort.
| ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃ | 5 |
Han har reist et vidnesbyrd i Jakob og satt en lov i Israel, som han bød våre fedre å kunngjøre sine barn,
| למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃ | 6 |
forat den kommende slekt, de barn som skulde fødes, kunde kjenne dem, kunde stå frem og fortelle dem for sine barn
| וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃ | 7 |
og sette sitt håp til Gud og ikke glemme Guds gjerninger, men holde hans bud
| ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃ | 8 |
og ikke være som deres fedre, en opsetsig og gjenstridig slekt, en slekt som ikke gjorde sitt hjerte fast, og hvis ånd ikke var trofast mot Gud.
| בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃ | 9 |
Efra'ims barn, de rustede bueskyttere, vendte om på stridens dag.
| לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃ | 10 |
De holdt ikke Guds pakt og vilde ikke vandre i hans lov,
| וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃ | 11 |
og de glemte hans store gjerninger og de under som han hadde latt dem se.
| נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃ | 12 |
For deres fedres øine hadde han gjort under i Egyptens land, på Soans mark.
| בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃ | 13 |
Han kløvde havet og lot dem gå gjennem det og lot vannet stå som en dynge.
| וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃ | 14 |
Og han ledet dem ved skyen om dagen og hele natten ved ildens lys.
| יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃ | 15 |
Han kløvde klipper i ørkenen og gav dem å drikke som av store vanndyp.
| ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃ | 16 |
Og han lot bekker gå ut av klippen og vann flyte ned som strømmer.
| ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃ | 17 |
Men de blev ennu ved å synde mot ham, å være gjenstridige mot den Høieste i ørkenen.
| וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃ | 18 |
Og de fristet Gud i sitt hjerte, så de krevde mat efter sin lyst.
| וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃ | 19 |
Og de talte mot Gud, de sa: Kan vel Gud dekke bord i ørkenen?
| הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃ | 20 |
Se, han har slått klippen så det fløt ut vann, og bekker strømmet over; mon han også kan gi brød, eller kan han komme med kjøtt til sitt folk?
| לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃ | 21 |
Derfor, da Herren hørte det, harmedes han, og ild optendtes mot Jakob, og vrede reiste sig mot Israel,
| כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃ | 22 |
fordi de ikke trodde på Gud og ikke stolte på hans frelse.
| ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃ | 23 |
Og han gav skyene der oppe befaling og åpnet himmelens porter.
| וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃ | 24 |
Og han lot manna regne over dem til føde og gav dem himmelkorn.
| לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃ | 25 |
Englebrød åt enhver; han sendte dem næring til mette.
| יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃ | 26 |
Han lot østenvinden fare ut i himmelen og førte sønnenvinden frem ved sin styrke.
| וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃ | 27 |
Og han lot kjøtt regne ned over dem som støv og vingede fugler som havets sand,
| ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃ | 28 |
og han lot dem falle ned midt i deres leir, rundt omkring deres boliger.
| ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃ | 29 |
Og de åt og blev såre mette, og det de lystet efter, gav han dem.
| לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃ | 30 |
De hadde ennu ikke latt fare det de lystet efter, ennu var deres mat i deres munn,
| ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃ | 31 |
da reiste Guds vrede sig mot dem, og han herjet blandt deres kraftfulle menn, og Israels unge menn slo han ned.
| בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃ | 32 |
Med alt dette syndet de enda og trodde ikke på hans undergjerninger.
| ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃ | 33 |
Derfor lot han deres dager svinne bort i tomhet og deres år i forskrekkelse.
| אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃ | 34 |
Når han herjet blandt dem, da spurte de efter ham og vendte om og søkte Gud
| ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃ | 35 |
og kom i hu at Gud var deres klippe, og den høieste Gud deres gjenløser.
| ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃ | 36 |
Men de smigret for ham med sin munn og løi for ham med sin tunge.
| ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃ | 37 |
Og deres hjerte hang ikke fast ved ham, og de var ikke tro mot hans pakt.
| והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃ | 38 |
Men han, han er miskunnelig, han tilgir misgjerning og forderver ikke; mange ganger lot han sin vrede vende om og lot ikke all sin harme bryte frem.
| ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃ | 39 |
Og han kom i hu at de var kjød, et åndepust som farer avsted og ikke kommer tilbake.
| כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃ | 40 |
Hvor titt var de ikke gjenstridige mot ham i ørkenen, gjorde ham sorg på de øde steder!
| וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃ | 41 |
Og de fristet Gud på ny og krenket Israels Hellige.
| לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃ | 42 |
De kom ikke hans hånd i hu den dag han forløste dem fra fienden,
| אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃ | 43 |
han som gjorde sine tegn i Egypten og sine under på Soans mark.
| ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃ | 44 |
Han gjorde deres elver til blod, og sine rinnende vann kunde de ikke drikke.
| ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃ | 45 |
Han sendte imot dem fluesvermer som fortærte dem, og frosk som fordervet dem.
| ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃ | 46 |
Og han gav gnageren deres grøde og gresshoppen deres høst.
| יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃ | 47 |
Han slo deres vintrær ned med hagl og deres morbærtrær med haglstener.
| ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃ | 48 |
Og han overgav deres fe til haglet og deres hjorder til ildsluer.
| ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃ | 49 |
Han slapp sin brennende vrede løs mot dem, harme og forbitrelse og trengsel, en sending av ulykkes-bud.
| יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃ | 50 |
Han brøt vei for sin vrede, sparte ikke deres sjel for døden, overgav deres liv til pesten.
| ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃ | 51 |
Og han slo alle førstefødte i Egypten, styrkens førstegrøde i Kams telter.
| ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃ | 52 |
Og han lot sitt folk bryte op som en fåreflokk og førte dem som en hjord i ørkenen.
| וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃ | 53 |
Og han ledet dem tryggelig, og de fryktet ikke, men havet skjulte deres fiender.
| ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃ | 54 |
Og han førte dem til sitt hellige landemerke, til det berg hans høire hånd hadde vunnet.
| ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃ | 55 |
Og han drev hedningene ut for deres åsyn og lot deres land tilfalle dem som arvedel og lot Israels stammer bo i deres telter.
| וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃ | 56 |
Men de fristet Gud, den Høieste, og var gjenstridige mot ham, og de aktet ikke på hans vidnesbyrd.
| ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃ | 57 |
De vek av og var troløse, som deres fedre, de vendte om, likesom en bue som svikter.
| ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃ | 58 |
Og de vakte hans harme med sine offerhauger og gjorde ham nidkjær med sine utskårne billeder.
| שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃ | 59 |
Gud hørte det og blev vred, og han blev såre kjed av Israel.
| ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃ | 60 |
Og han forlot sin bolig i Silo, det telt han hadde opslått blandt menneskene.
| ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃ | 61 |
Og han overgav sin styrke til fangenskap og sin herlighet i fiendens hånd.
| ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃ | 62 |
Og han overgav sitt folk til sverdet og harmedes på sin arv.
| בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃ | 63 |
Ild fortærte dets unge menn, og dets jomfruer fikk ingen brudesang.
| כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃ | 64 |
Dets prester falt for sverdet, og dets enker holdt ikke klagemål.
| ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃ | 65 |
Da våknet Herren som en sovende, som en helt som jubler av vin.
| ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃ | 66 |
Og han slo sine motstandere tilbake, påførte dem en evig skam.
| וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃ | 67 |
Og han forkastet Josefs telt og utvalgte ikke Efra'ims stamme,
| ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃ | 68 |
men han utvalgte Juda stamme, Sions berg som han elsket.
| ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃ | 69 |
Og han bygget sin helligdom lik høie fjell, lik jorden, som han har grunnfestet for evig tid.
| ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃ | 70 |
Og han utvalgte David, sin tjener, og tok ham fra fårehegnene;
| מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃ | 71 |
fra de melkende får som han gikk bakefter, hentet han ham til å vokte Jakob, sitt folk, og Israel, sin arv.
| וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃ | 72 |
Og han voktet dem efter sitt hjertes opriktighet og ledet dem med sin forstandige hånd.
