תהילים 78
| משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃ | 1 |
Eine Unterweisung Assaphs. Höre, mein Volk, mein Gesetz; neiget eure Ohren zu der Rede meines Mundes!
| אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ | 2 |
Ich will meinen Mund auftun zu Sprüchen und alte Geschichte aussprechen,
| אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃ | 3 |
die wir gehöret haben und wissen und unsere Väter uns erzählet haben,
| לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃ | 4 |
daß wir's nicht verhalten sollen ihren Kindern, die hernach kommen, und verkündigen den Ruhm des HERRN und seine Macht und Wunder, die er getan hat.
| ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃ | 5 |
Er richtete ein Zeugnis auf in Jakob und gab ein Gesetz in Israel, das er unsern Vätern gebot, zu lehren ihre Kinder,
| למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃ | 6 |
auf daß die Nachkommen lerneten und die Kinder, die noch sollten geboren werden, wenn sie aufkämen, daß sie es auch ihren Kindern verkündigten,
| וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃ | 7 |
daß sie setzten auf Gott ihre Hoffnung und nicht vergäßen der Taten Gottes und seine Gebote hielten,
| ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃ | 8 |
und nicht würden wie ihre Väter, eine abtrünnige und ungehorsame Art, welchen ihr Herz nicht fest war, und ihr Geist nicht treulich hielt an Gott;
| בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃ | 9 |
wie die Kinder Ephraim, so geharnischt den Bogen führeten, abfielen zur Zeit des Streits.
| לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃ | 10 |
Sie hielten den Bund Gottes nicht und wollten nicht in seinem Gesetz wandeln,
| וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃ | 11 |
und vergaßen seiner Taten und seiner Wunder, die er ihnen erzeiget hatte.
| נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃ | 12 |
Vor ihren Vätern tat er Wunder in Ägyptenland, im Felde Zoan.
| בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃ | 13 |
Er zerteilete das Meer und ließ sie durchhin gehen; und stellete das Wasser wie eine Mauer.
| וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃ | 14 |
Er leitete sie des Tages mit einer Wolke und des Nachts mit einem hellen Feuer.
| יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃ | 15 |
Er riß die Felsen in der Wüste und tränkete sie mit Wasser die Fülle;
| ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃ | 16 |
und ließ Bäche aus dem Felsen fließen, daß sie hinabflossen wie Wasserströme.
| ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃ | 17 |
Noch sündigten sie weiter wider ihn und erzürneten den höchsten in der Wüste;
| וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃ | 18 |
und versuchten Gott in ihrem Herzen, daß sie Speise forderten für ihre Seelen;
| וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃ | 19 |
und redeten wider Gott und sprachen: Ja, Gott sollte wohl können einen Tisch bereiten in der Wüste!
| הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃ | 20 |
Siehe, er hat wohl den Felsen geschlagen, daß Wasser flossen und Bäche sich ergossen; aber wie kann er Brot geben und seinem Volk Fleisch verschaffen?
| לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃ | 21 |
Da nun das der HERR hörete, entbrannte er, und Feuer ging an in Jakob und Zorn kam über Israel,
| כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃ | 22 |
daß sie nicht glaubeten an Gott und hoffeten nicht auf seine Hilfe.
| ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃ | 23 |
Und er gebot den Wolken droben und tat auf die Türen des Himmels;
| וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃ | 24 |
und ließ das Man auf sie regnen, zu essen, und gab ihnen Himmelbrot.
| לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃ | 25 |
Sie aßen Engelbrot; er sandte ihnen Speise die Fülle.
| יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃ | 26 |
Er ließ weben den Ostwind unter dem Himmel und erregte durch seine Stärke den Südwind.
| וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃ | 27 |
Und ließ Fleisch auf sie regnen wie Staub und Vögel wie Sand am Meer;
| ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃ | 28 |
und ließ sie fallen unter ihr Lager allenthalben, da sie wohneten.
| ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃ | 29 |
Da aßen sie und wurden allzu satt; er ließ sie ihre Lust büßen.
| לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃ | 30 |
Da sie nun ihre Lust gebüßet hatten und sie noch davon aßen,
| ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃ | 31 |
da kam der Zorn Gottes über sie und erwürgete die Vornehmsten unter ihnen und schlug danieder die Besten in Israel.
| בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃ | 32 |
Aber über das alles sündigten sie noch mehr und glaubten nicht an seine Wunder.
| ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃ | 33 |
Darum ließ er sie dahinsterben, daß sie nichts erlangeten, und mußten ihr Leben lang geplaget sein.
| אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃ | 34 |
Wenn er sie erwürgete, suchten sie ihn und kehreten sich frühe zu Gott
| ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃ | 35 |
und gedachten, daß Gott ihr Hort ist und Gott der Höchste ihr Erlöser ist,
| ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃ | 36 |
und heuchelten ihm mit ihrem Munde und logen ihm mit ihrer Zunge.
| ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃ | 37 |
Aber ihr Herz war nicht fest an ihm und hielten nicht treulich an seinem Bunde.
| והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃ | 38 |
Er aber war barmherzig und vergab die Missetat und vertilgte sie nicht; und wendete oft seinen Zorn ab und ließ nicht seinen ganzen Zorn gehen.
| ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃ | 39 |
Denn er gedachte, daß sie Fleisch sind, ein Wind, der dahinfähret und nicht wiederkommt.
| כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃ | 40 |
Sie erzürneten ihn gar oft in der Wüste und entrüsteten ihn in der Einöde.
| וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃ | 41 |
Sie versuchten Gott immer wieder und meisterten den Heiligen in Israel.
| לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃ | 42 |
Sie dachten nicht an seine Hand des Tages, da er sie erlösete von den Feinden,
| אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃ | 43 |
wie er denn seine Zeichen in Ägypten getan hatte und seine Wunder im Lande Zoan,
| ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃ | 44 |
da er ihr Wasser in Blut wandelte, daß sie ihre Bäche nicht trinken konnten;
| ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃ | 45 |
da er Ungeziefer unter sie schickte, die sie fraßen, und Kröten, die sie verderbeten,
| ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃ | 46 |
und gab ihr Gewächs den Raupen und ihre Saat den Heuschrecken;
| יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃ | 47 |
da er ihre Weinstöcke mit Hagel schlug und ihre Maulbeerbäume mit Schloßen;
| ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃ | 48 |
da er ihr Vieh schlug mit Hagel und ihre Herden mit Strahlen;
| ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃ | 49 |
da er böse Engel unter sie sandte in seinem grimmigen Zorn und ließ sie toben und wüten und Leid tun;
| יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃ | 50 |
da er seinen Zorn ließ fortgehen und ihre Seelen vor dem Tode nicht verschonete und ließ ihr Vieh an der Pestilenz sterben;
| ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃ | 51 |
da er alle Erstgeburt in Ägypten schlug, die ersten Erben in den Hütten Hams.
| ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃ | 52 |
Und ließ sein Volk ausziehen wie Schafe und führete sie wie eine Herde in der Wüste.
| וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃ | 53 |
Und er leitete sie sicher, daß sie sich nicht fürchteten; aber ihre Feinde bedeckte das Meer.
| ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃ | 54 |
Und brachte sie in seine heilige Grenze, zu diesem Berge, den seine Rechte erworben hat.
| ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃ | 55 |
Und vor ihnen her die Völker und ließ ihnen das Erbe austeilen und ließ in jener Hütten die Stämme Israels wohnen.
| וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃ | 56 |
Aber sie versuchten und erzürneten Gott, den Höchsten, und hielten seine Zeugnisse nicht;
| ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃ | 57 |
und fielen zurück und verachteten alles, wie ihre Väter, und hielten nicht, gleichwie ein loser Bogen;
| ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃ | 58 |
und erzürneten ihn mit ihren Höhen und reizeten ihn mit ihren Götzen.
| שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃ | 59 |
Und da das Gott hörete, entbrannte er und verwarf Israel sehr,
| ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃ | 60 |
daß er Seine Wohnung zu Silo ließ fahren, die Hütte, da er unter Menschen wohnete;
| ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃ | 61 |
und gab ihre Macht ins Gefängnis und ihre HERRLIchkeit in die Hand des Feindes;
| ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃ | 62 |
und übergab sein Volk ins Schwert und entbrannte über sein Erbe.
| בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃ | 63 |
Ihre junge Mannschaft fraß das Feuer, und ihre Jungfrauen mußten ungefreiet bleiben.
| כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃ | 64 |
Ihre Priester fielen durchs Schwert, und waren keine Witwen, die da weinen sollten.
| ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃ | 65 |
Und der HERR erwachte wie ein Schlafender, wie ein Starker jauchzet, der vom Wein kommt,
| ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃ | 66 |
und schlug seine Feinde von hinten und hängete ihnen eine ewige Schande an.
| וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃ | 67 |
Und verwarf die Hütte Josephs und erwählte nicht den Stamm Ephraim,
| ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃ | 68 |
sondern erwählete den Stamm Juda, den Berg Zion, welchen er liebte.
| ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃ | 69 |
Und bauete sein Heiligtum hoch, wie ein Land, das ewiglich fest stehen soll.
| ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃ | 70 |
Und erwählete seinen Knecht David und nahm ihn von den Schafställen;
| מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃ | 71 |
von den säugenden Schafen holte er ihn, daß er sein Volk Jakob weiden sollte und sein Erbe Israel.
| וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃ | 72 |
Und er weidete sie auch mit aller Treue und regierte sie mit allem Fleiß.
