תהילים 78
| משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃ | 1 |
Hymne d'Asaph. Mon peuple, écoute mes instructions! Prête l'oreille aux paroles de ma bouche!
| אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ | 2 |
J'ouvrirai ma bouche pour prononcer des sentences; Je dirai les mystères des temps anciens.
| אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃ | 3 |
Ce que nous avons entendu et appris à connaître. Ce que nos pères nous ont raconté,
| לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃ | 4 |
Nous ne le cacherons point à leurs descendants. Nous raconterons à la génération future les oeuvres glorieuses de l'Éternel, Et sa puissance, et les merveilles qu'il a accomplies.
| ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃ | 5 |
Il se fit de Jacob le dépositaire de ses révélations; Il établit en Israël une loi. Qu'il ordonna à nos pères d'enseigner à leurs enfants,
| למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃ | 6 |
Pour qu'elle fût connue de la génération suivante, Des enfants qui naîtraient. Et qui viendraient à leur tour la raconter à leurs enfants.
| וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃ | 7 |
Ils apprendraient ainsi à mettre en Dieu leur confiance, A ne pas oublier les oeuvres du Dieu fort, A garder ses commandements,
| ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃ | 8 |
Et à ne pas devenir, comme leurs pères. Une génération indocile et rebelle. Une génération au coeur inconstant. Et dont l'esprit fut infidèle à Dieu.
| בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃ | 9 |
Les fils d'Éphraïm, archers habiles à lancer la flèche. Ont tourné le dos le jour du combat.
| לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃ | 10 |
Ils n'ont point observé l'alliance de Dieu, Et ils ont refusé de suivre sa loi.
| וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃ | 11 |
Ils ont oublié ses oeuvres. Et les prodiges dont il les avait rendus témoins.
| נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃ | 12 |
En présence de leurs pères, il avait accompli des merveilles Dans le pays d'Egypte, dans les campagnes de Tsoan.
| בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃ | 13 |
Il entr'ouvrit la mer pour leur livrer passage; Il dressa les eaux, pareilles à une digue.
| וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃ | 14 |
Il conduisit son peuple, le jour, par la nuée, Et toute la nuit par l'éclat du feu.
| יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃ | 15 |
Il fendit des rochers dans le désert, Et il en fit couler des torrents pour le désaltérer.
| ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃ | 16 |
De la pierre, il fit jaillir des ruisseaux; Il en fit sortir des eaux, abondantes comme des fleuves.,
| ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃ | 17 |
Mais ils continuèrent à pécher contre lui, A se révolter dans le désert contre le Très-Haut.
| וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃ | 18 |
Ils tentèrent Dieu dans leur coeur. En demandant une nourriture conforme à leur désir.
| וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃ | 19 |
Ils parlèrent contre Dieu, Et ils dirent: «Dieu pourrait-il Dresser une table dans le désert?
| הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃ | 20 |
Voici qu'il a frappé le rocher, et les eaux ont coulé, Et des torrents se sont répandus. Mais pourra-t-il donner du pain. Procurer de la viande à son peuple?»
| לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃ | 21 |
L'Éternel entendit ces murmures, et il en fut indigné; Son brûlant courroux s'alluma contre Jacob; Sa colère s'éleva contre Israël,
| כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃ | 22 |
Parce qu'ils n'avaient pas cru en Dieu Et qu'ils ne s'étaient pas confiés en son secours.
| ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃ | 23 |
Alors il donna ses ordres aux nuées d'en haut, Et il ouvrit les portes des cieux.
| וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃ | 24 |
Il fit pleuvoir sur eux la manne pour les nourrir, Et il leur donna le froment des cieux.
| לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃ | 25 |
Tous mangèrent le pain des forts; Il leur envoya des vivres à satiété.
| יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃ | 26 |
Il fit souffler le vent d'Orient dans les cieux. Et il fit lever par sa puissance le vent du Midi.
| וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃ | 27 |
Il fit pleuvoir sur eux de la chair, comme de la poussière. Et des oiseaux, nombreux comme le sable de la mer.
| ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃ | 28 |
Il les fit tomber au milieu de leur camp, Et tout autour de leurs tentes.
| ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃ | 29 |
Ils mangèrent et se rassasièrent abondamment; Il leur accorda tout ce qu'ils avaient désiré.
| לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃ | 30 |
Ils avaient à peine assouvi leur convoitise, La nourriture était encore dans leur bouche,
| ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃ | 31 |
Que la colère de Dieu s'éleva contre eux: Il fit périr les hommes les plus robustes. Et il abattit l'élite d'Israël.
| בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃ | 32 |
Cependant ils péchèrent encore contre Dieu, Et ils ne se laissèrent pas convaincre Par ses oeuvres merveilleuses.
| ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃ | 33 |
Alors il fit disparaître leurs jours comme une ombre: Il emporta leurs années dans une ruine soudaine.
| אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃ | 34 |
Quand il les faisait mourir, ils le recherchaient; Ils revenaient et s'empressaient de se tourner vers Dieu.
| ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃ | 35 |
Ils se souvenaient que Dieu était leur rocher, Et le Dieu Très-Haut leur rédempteur.
| ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃ | 36 |
Mais leurs lèvres le trompaient, Et leur langue lui mentait.
| ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃ | 37 |
Leur coeur ne lui était pas fermement attaché, Et ils n'étaient pas fidèles à son alliance.
| והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃ | 38 |
Mais lui, plein de compassion, pardonnait aux pécheurs Et il ne les détruisait point. Il retint souvent sa colère Et il ne laissa pas se déchaîner son courroux.
| ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃ | 39 |
Il se souvint qu'ils n'étaient que chair, Un souffle qui passe et ne revient plus.
| כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃ | 40 |
Que de fois ils se révoltèrent contre lui dans le désert, Et l'irritèrent dans la solitude!
| וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃ | 41 |
Ils recommencèrent à tenter Dieu, Et à offenser le Saint d'Israël.
| לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃ | 42 |
Ils ne se souvinrent plus de ce qu'avait accompli sa main, Le jour où il les délivra de l'oppresseur,
| אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃ | 43 |
Quand il fit éclater ses prodiges parmi les Égyptiens, Et ses miracles dans les campagnes de Tsoan.
| ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃ | 44 |
Il changea leurs fleuves en sang. Et ils ne purent plus boire à leurs ruisseaux.
| ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃ | 45 |
Il envoya contre eux des moustiques qui les dévoraient. Et des grenouilles qui infectaient le pays.
| ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃ | 46 |
Il abandonna leurs récoltes aux sauterelles. Et le fruit de leur travail à leurs essaims.
| יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃ | 47 |
Il fit périr leurs vignes par la grêle, Et leurs sycomores par la gelée.
| ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃ | 48 |
Il livra leur bétail à la grêle, Et leurs troupeaux à la foudre.
| ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃ | 49 |
Il déchaîna contre eux l'ardeur de son courroux, La fureur, l'indignation, la colère. Toute une armée d'anges de malheur.
| יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃ | 50 |
Il donna libre cours à sa colère, Et, loin de les préserver de la mort, Il livra leur vie à la destruction.
| ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃ | 51 |
Il frappa tous les premiers-nés de l'Egypte, Ces prémices de la virilité dans les tentes de Gham,
| ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃ | 52 |
Puis il emmena son peuple comme un troupeau de brebis; Il le conduisit comme un troupeau à travers le désert.
| וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃ | 53 |
Il dirigea les pas des Israélites, Les préservant de tout danger et de toute crainte. Tandis que la mer engloutissait leurs ennemis.
| ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃ | 54 |
Il les fit parvenir jusqu'à sa frontière sainte, Jusqu'à la montagne que sa main droite a conquise.
| ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃ | 55 |
Il chassa des nations devant eux; Il leur en partagea le territoire par le sort, Et il fit habiter les tribus d'Israël sous les tentes de l'ennemi.
| וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃ | 56 |
Mais les Israélites tentèrent le Dieu Très-Haut; Ils se révoltèrent contre lui, Et ils n'observèrent pas ses commandements.
| ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃ | 57 |
Ils firent défection et furent infidèles comme leurs pères; Ils se détournèrent, pareils à un arc perfide.
| ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃ | 58 |
Ils l'irritèrent par le culte des hauts-lieux; Et ils excitèrent sa jalousie par leurs idoles.
| שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃ | 59 |
A cette vue, Dieu fut indigné; Il prit Israël en profonde aversion.
| ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃ | 60 |
Il abandonna le tabernacle de Silo, La tente dont il avait fait sa demeure parmi les hommes.
| ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃ | 61 |
Il laissa emmener en captivité le siège de sa puissance; Il livra sa gloire aux mains de l'ennemi.
| ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃ | 62 |
Il abandonna son peuple à l'épée, Et s'irrita contre son héritage.
| בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃ | 63 |
Le feu dévora ses jeunes gens. Et ses vierges furent privées de chants nuptiaux.
| כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃ | 64 |
Ses sacrificateurs tombèrent sous les coups de l'épée. Et ses veuves ne purent pas pleurer les morts.
| ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃ | 65 |
Alors le Seigneur se réveilla, Comme un homme qui vient de dormir. Comme un guerrier à qui le vin ferait pousser des cris de joie.
| ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃ | 66 |
Il refoula ses adversaires; Il leur infligea un opprobre éternel.
| וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃ | 67 |
Mais il prit en aversion la tente de Joseph, Et il répudia la tribu d'Éphraïm.
| ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃ | 68 |
Il choisit la tribu de Juda, La montagne de Sion qu'il chérit.
| ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃ | 69 |
Il y bâtit son sanctuaire, indestructible comme les cieux, Et comme la terre, dont il a posé les fondements pour l'éternité.
| ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃ | 70 |
Il choisit David, son serviteur; Il le prit dans les bergeries.
| מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃ | 71 |
Il alla le chercher auprès des brebis qui allaitent. Pour faire de lui le berger de Jacob, son peuple. Et d'Israël, son héritage.
| וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃ | 72 |
Ainsi David fut pour eux un berger au coeur intègre. Et il les conduisit d'une main prudente.
