תהילים 78
| משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃ | 1 |
Maskîl d’Assaph. Ecoute, ô mon peuple, mon enseignement, prête l’oreille aux paroles de ma bouche.
| אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ | 2 |
J’Ouvre les lèvres pour des sentences poétiques, j’énonce des aphorismes venant des temps anciens.
| אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃ | 3 |
Ce que nous connaissons pour l’avoir entendu, ce que nos pères nous ont raconté,
| לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃ | 4 |
nous ne le laissons pas ignorer à leurs descendants; à la génération la plus reculée nous voulons raconter les œuvres glorieuses de l’Eternel, sa puissance et les merveilles qu’il a accomplies.
| ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃ | 5 |
Il a établi un code dans Jacob, institué une loi en Israël; et il ordonna à nos pères de les enseigner à leurs enfants,
| למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃ | 6 |
pour que la génération future soit mise au courant, pour que les enfants qui viendraient à naître se lèvent et à leur tour en instruisent leurs fils.
| וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃ | 7 |
Qu’ils mettent donc leur confiance en Dieu, se gardent d’oublier les hauts faits du Tout-Puissant, et observent ses prescriptions!
| ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃ | 8 |
Et qu’ils ne soient pas, comme leurs ancêtres, une génération insoumise et rebelle, une génération au cœur inconstant et à l’esprit non sincèrement fidèle à Dieu.
| בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃ | 9 |
Les fils d’Ephraïm, armés de l’arc, habiles tireurs, ont tourné le dos au jour du combat!
| לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃ | 10 |
Ils ont répudié l’alliance de Dieu et refusé de suivre sa loi.
| וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃ | 11 |
Ils ont oublié ses grandes œuvres et ses merveilles, dont il les avait rendus témoins.
| נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃ | 12 |
Sous les yeux de leurs pères il accomplit des prodiges, sur la terre d’Egypte, dans les champs de Çoân.
| בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃ | 13 |
Il fendit la mer pour leur ouvrir un passage, fit se dresser les ondes comme une digue.
| וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃ | 14 |
Le jour, il les dirigeait au moyen de la nuée, et toute la nuit, par l’éclat du feu.
| יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃ | 15 |
Il entrouvrit des roches dans le désert, et offrit à leur soif des flots abondants.
| ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃ | 16 |
Il fit jaillir des torrents du granit et couler les eaux comme des fleuves.
| ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃ | 17 |
Mais ils continuèrent à pécher contre lui, à s’insurger contre le Très-Haut dans ces régions arides.
| וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃ | 18 |
Au fond de leur cœur, ils mirent Dieu à l’épreuve, en demandant une nourriture selon leur goût.
| וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃ | 19 |
Ils tinrent des propos contre Dieu, disant:
| הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃ | 20 |
"Dieu pourra-t-il dresser une table dans le désert? Sans doute il a frappé un rocher, et les eaux ont jailli, des torrents se sont précipités: pourra-t-il aussi donner du pain? Sera-t-il capable d’apprêter de la viande à son peuple?"
| לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃ | 21 |
C’Est pourquoi l’Eternel, les ayant entendus, s’irrita; un feu s’alluma contre Jacob, et sa colère s’éleva contre Israël,
| כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃ | 22 |
parce qu’ils n’avaient pas eu foi en Dieu, ni témoigné de leur confiance en son secours.
| ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃ | 23 |
Il commanda aux nuages d’en haut, et ouvrit les portes du ciel.
| וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃ | 24 |
Il fit pleuvoir sur eux de la manne comme nourriture, et leur octroya du blé céleste.
| לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃ | 25 |
Tous eurent à manger de ce pain de délices: il leur avait envoyé des vivres à satiété.
| יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃ | 26 |
Puis il abattit le vent d’Est sous les cieux, et sa puissance déchaîna le vent du Midi.
| וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃ | 27 |
Il fit pleuvoir sur eux de la viande dru comme la poussière, des oiseaux ailés nombreux comme le sable de la mer;
| ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃ | 28 |
il les fit tomber au milieu de leur camp, tout autour de leurs tentes.
| ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃ | 29 |
Ils mangèrent et furent pleinement rassasiés: il leur accorda l’objet de leur convoitise.
| לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃ | 30 |
Eux n’avaient pas encore assouvi leur désir, la nourriture était encore dans leur bouche,
| ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃ | 31 |
que la colère de Dieu s’éleva contre eux; il en décima les plus vigoureux et coucha à terre les gens d’élite en Israël.
| בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃ | 32 |
Malgré cela ils péchèrent encore, et n’ajoutèrent point foi à ses merveilles.
| ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃ | 33 |
Il mit donc fin à leurs jours par un souffle, à leurs années par des coups soudains.
| אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃ | 34 |
Quand il les faisait ainsi périr, ils le recherchaient; venant à résipiscence, ils se mettaient en quête de Dieu.
| ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃ | 35 |
Alors ils se souvenaient que Dieu était leur rocher, le Dieu suprême leur libérateur.
| ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃ | 36 |
Ils l’amadouaient avec leur bouche, en paroles ils lui offraient des hommages menteurs,
| ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃ | 37 |
mais leur cœur n’était pas de bonne foi à son égard; ils n’étaient pas sincèrement attachés à son alliance.
| והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃ | 38 |
Mais lui, plein de miséricorde, pardonne les fautes, pour ne pas consommer des ruines; bien souvent il laisse sa colère s’apaiser, et n’a garde de déchaîner tout son courroux.
| ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃ | 39 |
Il se souvint donc que c’étaient de faibles créatures, un souffle qui s’évanouit sans retour.
| כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃ | 40 |
Que de fois ils s’insurgèrent contre lui dans le désert et l’offensèrent dans ces lieux solitaires!
| וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃ | 41 |
Ils revenaient sans cesse à la charge, mettant à l’épreuve le Tout-Puissant, et défiant le Saint d’Israël.
| לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃ | 42 |
Ils étaient oublieux de sa puissance, oublieux du jour où il les délivra de l’ennemi;
| אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃ | 43 |
car il fit éclater ses prodiges en Egypte, et ses miracles dans les champs de Çoân.
| ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃ | 44 |
Il changea en sang leurs fleuves, et leurs cours d’eau ne furent plus potables.
| ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃ | 45 |
Il lança contre eux des bêtes malfaisantes pour les dévorer, des grenouilles pour les ruiner.
| ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃ | 46 |
Il livra leurs plantations aux locustes, et le produit de leur travail aux sauterelles.
| יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃ | 47 |
Par la grêle il fit périr leurs vignes, et leurs sycomores par les giboulées.
| ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃ | 48 |
Il abandonna leur bétail en proie à la grêle, et leurs troupeaux aux ravages de la foudre.
| ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃ | 49 |
Il lâcha sur eux le feu de sa colère, courroux, malédiction et fléaux, tout un essaim d’anges malfaisants.
| יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃ | 50 |
Il donna libre cours à sa colère, ne les préserva pas eux-mêmes de la mort, mais les fit succomber, victimes de la peste.
| ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃ | 51 |
Il frappa tout premier-né en Egypte, les prémices de leur vigueur dans les tentes de Cham.
| ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃ | 52 |
Il mit en marche son peuple comme des brebis, et les conduisit comme un troupeau dans le désert.
| וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃ | 53 |
Il les fit avancer en sécurité, sans qu’ils eussent rien à craindre, alors que la mer s’était refermée sur leurs ennemis.
| ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃ | 54 |
Il les amena sur son saint territoire, sur cette montagne acquise par sa droite.
| ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃ | 55 |
Il chassa des peuplades devant eux, leur en distribua le pays par lots héréditaires, et établit dans leurs tentes les tribus d’Israël.
| וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃ | 56 |
Mais, redevenus rebelles, ils tentèrent le Dieu suprême, et cessèrent d’observer ses statuts.
| ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃ | 57 |
Ils se dévoyèrent, devinrent infidèles comme leurs pères, se retournèrent comme un arc perfide.
| ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃ | 58 |
Ils irritèrent Dieu par leurs hauts lieux, et, par leurs images sculptées, allumèrent sa jalousie.
| שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃ | 59 |
Dieu entendit et s’emporta, eut un profond dégoût d’Israël.
| ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃ | 60 |
Il délaissa la résidence de Silo, le tabernacle qu’il avait établi parmi les hommes.
| ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃ | 61 |
Il laissa s’en aller en captivité sa puissance, et sa gloire tomber entre les mains de l’ennemi.
| ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃ | 62 |
Il livra son peuple au glaive, et s’emporta contre son héritage.
| בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃ | 63 |
Ses jeunes gens, le feu les dévora, ses jeunes filles ne connurent aucun chant d’hyménée.
| כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃ | 64 |
Ses prêtres tombèrent par l’épée, et ses veuves ne pleurèrent point.
| ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃ | 65 |
Alors le Seigneur se réveilla, tel un homme qui a dormi, tel un guerrier exalté par le vin.
| ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃ | 66 |
Ses coups firent reculer ses adversaires: il leur infligea un opprobre éternel.
| וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃ | 67 |
Mais il rejeta le tabernacle de Joseph, et cessa de préférer la tribu d’Ephraïm.
| ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃ | 68 |
Il porta son choix sur la tribu de Juda, sur le mont Sion, qu’il avait pris en affection;
| ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃ | 69 |
il bâtit son sanctuaire, solide comme les hauteurs célestes, comme la terre qu’il a fondée pour l’éternité.
| ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃ | 70 |
Il élut David, son serviteur, et lui fit quitter les parcs des troupeaux.
| מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃ | 71 |
Du milieu des brebis allaitant leurs petits, il l’amena pour être le pasteur de Jacob, son peuple, et d’Israël, son héritage.
| וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃ | 72 |
Et lui, David, fut leur pasteur selon l’intégrité de son cœur, et les dirigea d’une main habile.
