< תהילים 78 >

משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃ 1
A Maskil of Asaph. Give ear, O my people, to my instruction; listen to the words of my mouth.
אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ 2
I will open my mouth in parables; I will utter things hidden from the beginning,
אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃ 3
that we have heard and known and our fathers have relayed to us.
לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃ 4
We will not hide them from their children, but will declare to the next generation the praises of the LORD and His might, and the wonders He has performed.
ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃ 5
For He established a testimony in Jacob and appointed a law in Israel, which He commanded our fathers to teach to their children,
למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃ 6
that the coming generation would know them— even children yet to be born— to arise and tell their own children
וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃ 7
that they should put their confidence in God, not forgetting His works, but keeping His commandments.
ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃ 8
Then they will not be like their fathers, a stubborn and rebellious generation, whose heart was not loyal, whose spirit was not faithful to God.
בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃ 9
The archers of Ephraim turned back on the day of battle.
לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃ 10
They failed to keep God’s covenant and refused to live by His law.
וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃ 11
They forgot what He had done, the wonders He had shown them.
נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃ 12
He worked wonders before their fathers in the land of Egypt, in the region of Zoan.
בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃ 13
He split the sea and brought them through; He set the waters upright like a wall.
וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃ 14
He led them with a cloud by day and with a light of fire all night.
יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃ 15
He split the rocks in the wilderness and gave them drink as abundant as the seas.
ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃ 16
He brought streams from the stone and made water flow down like rivers.
ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃ 17
But they continued to sin against Him, rebelling in the desert against the Most High.
וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃ 18
They willfully tested God by demanding the food they craved.
וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃ 19
They spoke against God, saying, “Can God really prepare a table in the wilderness?
הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃ 20
When He struck the rock, water gushed out and torrents raged. But can He also give bread or supply His people with meat?”
לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃ 21
Therefore the LORD heard and was filled with wrath; so a fire was kindled against Jacob, and His anger flared against Israel,
כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃ 22
because they did not believe God or rely on His salvation.
ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃ 23
Yet He commanded the clouds above and opened the doors of the heavens.
וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃ 24
He rained down manna for them to eat; He gave them grain from heaven.
לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃ 25
Man ate the bread of angels; He sent them food in abundance.
יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃ 26
He stirred the east wind from the heavens and drove the south wind by His might.
וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃ 27
He rained meat on them like dust, and winged birds like the sand of the sea.
ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃ 28
He felled them in the midst of their camp, all around their dwellings.
ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃ 29
So they ate and were well filled, for He gave them what they craved.
לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃ 30
Yet before they had filled their desire, with the food still in their mouths,
ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃ 31
God’s anger flared against them, and He put to death their strongest and subdued the young men of Israel.
בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃ 32
In spite of all this, they kept on sinning; despite His wonderful works, they did not believe.
ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃ 33
So He ended their days in futility, and their years in sudden terror.
אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃ 34
When He slew them, they would seek Him; they repented and searched for God.
ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃ 35
And they remembered that God was their Rock, that God Most High was their Redeemer.
ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃ 36
But they deceived Him with their mouths, and lied to Him with their tongues.
ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃ 37
Their hearts were disloyal to Him, and they were unfaithful to His covenant.
והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃ 38
And yet He was compassionate; He forgave their iniquity and did not destroy them. He often restrained His anger and did not unleash His full wrath.
ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃ 39
He remembered that they were but flesh, a passing breeze that does not return.
כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃ 40
How often they disobeyed Him in the wilderness and grieved Him in the desert!
וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃ 41
Again and again they tested God and provoked the Holy One of Israel.
לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃ 42
They did not remember His power — the day He redeemed them from the adversary,
אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃ 43
when He performed His signs in Egypt and His wonders in the fields of Zoan.
ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃ 44
He turned their rivers to blood, and from their streams they could not drink.
ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃ 45
He sent swarms of flies that devoured them, and frogs that devastated them.
ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃ 46
He gave their crops to the grasshopper, the fruit of their labor to the locust.
יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃ 47
He killed their vines with hailstones and their sycamore-figs with sleet.
ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃ 48
He abandoned their cattle to the hail and their livestock to bolts of lightning.
ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃ 49
He unleashed His fury against them, wrath, indignation, and calamity— a band of destroying angels.
יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃ 50
He cleared a path for His anger; He did not spare them from death but delivered their lives to the plague.
ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃ 51
He struck all the firstborn of Egypt, the virility in the tents of Ham.
ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃ 52
He led out His people like sheep and guided them like a flock in the wilderness.
וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃ 53
He led them safely, so they did not fear, but the sea engulfed their enemies.
ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃ 54
He brought them to His holy land, to the mountain His right hand had acquired.
ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃ 55
He drove out nations before them and apportioned their inheritance; He settled the tribes of Israel in their tents.
וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃ 56
But they tested and disobeyed God Most High, for they did not keep His decrees.
ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃ 57
They turned back and were faithless like their fathers, twisted like a faulty bow.
ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃ 58
They enraged Him with their high places and provoked His jealousy with their idols.
שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃ 59
On hearing it, God was furious and rejected Israel completely.
ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃ 60
He abandoned the tabernacle of Shiloh, the tent He had pitched among men.
ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃ 61
He delivered His strength to captivity, and His splendor to the hand of the adversary.
ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃ 62
He surrendered His people to the sword because He was enraged by His heritage.
בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃ 63
Fire consumed His young men, and their maidens were left without wedding songs.
כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃ 64
His priests fell by the sword, but their widows could not lament.
ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃ 65
Then the Lord awoke as from sleep, like a mighty warrior overcome by wine.
ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃ 66
He beat back His foes; He put them to everlasting shame.
וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃ 67
He rejected the tent of Joseph and refused the tribe of Ephraim.
ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃ 68
But He chose the tribe of Judah, Mount Zion, which He loved.
ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃ 69
He built His sanctuary like the heights, like the earth He has established forever.
ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃ 70
He chose David His servant and took him from the sheepfolds;
מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃ 71
from tending the ewes He brought him to be shepherd of His people Jacob, of Israel His inheritance.
וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃ 72
So David shepherded them with integrity of heart and guided them with skillful hands.

< תהילים 78 >