< תהילים 77 >
למנצח על ידיתון לאסף מזמור קולי אל אלהים ואצעקה קולי אל אלהים והאזין אלי׃ | 1 |
In finem, pro Idithun. Psalmus Asaph. [Voce mea ad Dominum clamavi; voce mea ad Deum, et intendit mihi.
ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי׃ | 2 |
In die tribulationis meæ Deum exquisivi; manibus meis nocte contra eum, et non sum deceptus. Renuit consolari anima mea;
אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה׃ | 3 |
memor fui Dei, et delectatus sum, et exercitatus sum, et defecit spiritus meus.
אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר׃ | 4 |
Anticipaverunt vigilias oculi mei; turbatus sum, et non sum locutus.
חשבתי ימים מקדם שנות עולמים׃ | 5 |
Cogitavi dies antiquos, et annos æternos in mente habui.
אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי׃ | 6 |
Et meditatus sum nocte cum corde meo, et exercitabar, et scopebam spiritum meum.
הלעולמים יזנח אדני ולא יסיף לרצות עוד׃ | 7 |
Numquid in æternum projiciet Deus? aut non apponet ut complacitior sit adhuc?
האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר׃ | 8 |
aut in finem misericordiam suam abscindet, a generatione in generationem?
השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה׃ | 9 |
aut obliviscetur misereri Deus? aut continebit in ira sua misericordias suas?
ואמר חלותי היא שנות ימין עליון׃ | 10 |
Et dixi: Nunc cœpi; hæc mutatio dexteræ Excelsi.
אזכיר מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאך׃ | 11 |
Memor fui operum Domini, quia memor ero ab initio mirabilium tuorum:
והגיתי בכל פעלך ובעלילותיך אשיחה׃ | 12 |
et meditabor in omnibus operibus tuis, et in adinventionibus tuis exercebor.
אלהים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים׃ | 13 |
Deus, in sancto via tua: quis deus magnus sicut Deus noster?
אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך׃ | 14 |
Tu es Deus qui facis mirabilia: notam fecisti in populis virtutem tuam.
גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה׃ | 15 |
Redemisti in brachio tuo populum tuum, filios Jacob et Joseph.
ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות׃ | 16 |
Viderunt te aquæ, Deus; viderunt te aquæ, et timuerunt: et turbatæ sunt abyssi.
זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו׃ | 17 |
Multitudo sonitus aquarum; vocem dederunt nubes. Etenim sagittæ tuæ transeunt;
קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃ | 18 |
vox tonitrui tui in rota. Illuxerunt coruscationes tuæ orbi terræ; commota est, et contremuit terra.
בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נדעו׃ | 19 |
In mari via tua, et semitæ tuæ in aquis multis, et vestigia tua non cognoscentur.
נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן׃ | 20 |
Deduxisti sicut oves populum tuum, in manu Moysi et Aaron.]