< תהילים 77 >

למנצח על ידיתון לאסף מזמור קולי אל אלהים ואצעקה קולי אל אלהים והאזין אלי׃ 1
[Dem Vorsänger, für Jeduthun. Von Asaph, ein Psalm.] Meine Stimme ist zu Gott, und ich will schreien; meine Stimme ist zu Gott, und er wird mir Gehör schenken.
ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי׃ 2
Am Tage meiner Drangsal suchte ich den Herrn; meine Hand war des Nachts ausgestreckt und ließ nicht ab; [O. erschlaffe nicht] meine Seele weigerte sich getröstet zu werden.
אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה׃ 3
Ich gedachte Gottes, und ich stöhnte; ich sann nach, und mein Geist ermattete. (Sela)
אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר׃ 4
Du hieltest fest [d. h. offen] die Lider meiner Augen; ich war voll Unruhe und redete nicht.
חשבתי ימים מקדם שנות עולמים׃ 5
Ich durchdachte die Tage vor alters, die Jahre der Urzeit.
אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי׃ 6
Ich gedachte meines Saitenspiels in der Nacht; ich sann nach in meinem Herzen, und es forschte mein Geist.
הלעולמים יזנח אדני ולא יסיף לרצות עוד׃ 7
Wird der Herr auf ewig verwerfen, und hinfort keine Gunst mehr erweisen?
האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר׃ 8
Ist zu Ende seine Güte für immer? Hat das Wort [d. h. die Zusage [Verheißung]] aufgehört von Geschlecht zu Geschlecht?
השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה׃ 9
Hat Gott [El] vergessen gnädig zu sein? Hat er im Zorn verschlossen seine Erbarmungen? (Sela)
ואמר חלותי היא שנות ימין עליון׃ 10
Da sprach ich: Das ist mein Kranksein. [O. Weh] Der Jahre der Rechten des Höchsten,
אזכיר מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאך׃ 11
Will ich gedenken, [d. h. rühmend gedenken. O. Das ist mein Kranksein: die Jahre der Rechten des Höchsten. Gedenken will ich usw.] der Taten des Jah; denn deiner Wunder von alters her will ich gedenken;
והגיתי בכל פעלך ובעלילותיך אשיחה׃ 12
Und ich will nachdenken über all dein Tun, und über deine Taten will ich sinnen.
אלהים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים׃ 13
Gott! dein Weg ist im Heiligtum; wer ist ein großer Gott [El] wie Gott?
אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך׃ 14
Du bist der Gott, [El] der Wunder tut, du hast deine Stärke kundwerden lassen unter den Völkern.
גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה׃ 15
Du hast dein Volk erlöst mit erhobenem Arm, die Söhne Jakobs und Josephs. (Sela)
ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות׃ 16
Dich sahen die Wasser, o Gott, dich sahen die Wasser: sie bebten; ja, es erzitterten die Tiefen.
זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו׃ 17
Die Wolken ergossen Wasser; das Gewölk [S. die Anm. zu Hiob 35,5] ließ eine Stimme erschallen, und deine Pfeile fuhren hin und her.
קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃ 18
Die Stimme deines Donners war im Wirbelwind, Blitze erleuchteten den Erdkreis; es zitterte und bebte die Erde.
בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נדעו׃ 19
Im Meere ist [O. war] dein Weg, und deine Pfade in großen Wassern, und deine Fußstapfen sind [O. waren] nicht bekannt.
נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן׃ 20
Du hast dein Volk geleitet wie eine Herde durch die Hand Moses und Aarons.

< תהילים 77 >