< תהילים 77 >
למנצח על ידיתון לאסף מזמור קולי אל אלהים ואצעקה קולי אל אלהים והאזין אלי׃ | 1 |
Ma voix s'adresse à Dieu, et je crie, ma voix s'adresse à Dieu, et il m'écoutera.
ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי׃ | 2 |
Au jour de ma détresse, j'ai cherché le Seigneur; la nuit, ma main était étendue vers lui et ne se lassait point; mon âme refusait d'être consolée.
אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה׃ | 3 |
Je me souvenais de Dieu, et je gémissais; je méditais, et mon esprit était abattu. (Sélah, pause)
אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר׃ | 4 |
Tu avais retenu mes yeux dans les veilles; j'étais troublé, je ne pouvais parler.
חשבתי ימים מקדם שנות עולמים׃ | 5 |
Je pensais aux jours d'autrefois, aux années des temps passés.
אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי׃ | 6 |
Je me rappelais mes mélodies de la nuit; je méditais en mon cœur, et mon esprit examinait.
הלעולמים יזנח אדני ולא יסיף לרצות עוד׃ | 7 |
Le Seigneur rejettera-t-il pour toujours, ne sera-t-il plus désormais propice?
האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר׃ | 8 |
Sa bonté a-t-elle cessé pour toujours? Sa parole a-t-elle pris fin pour tous les âges?
השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה׃ | 9 |
Dieu a-t-il oublié d'avoir pitié? A-t-il dans sa colère fermé ses compassions?
ואמר חלותי היא שנות ימין עליון׃ | 10 |
Et j'ai dit: Voilà ce qui fait ma souffrance: C'est que la droite du Très-Haut a changé.
אזכיר מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאך׃ | 11 |
Je me rappellerai les exploits de l'Éternel, me souvenant de tes merveilles d'autrefois;
והגיתי בכל פעלך ובעלילותיך אשיחה׃ | 12 |
Je méditerai sur toutes tes œuvres, et je considérerai tes hauts faits.
אלהים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים׃ | 13 |
O Dieu, tes voies sont saintes! Quel autre Dieu est grand comme Dieu?
אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך׃ | 14 |
Tu es le Dieu qui fait des merveilles; tu as fait connaître ta force parmi les peuples.
גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה׃ | 15 |
Par ton bras, tu rachetas ton peuple, les enfants de Jacob et de Joseph. (Sélah)
ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות׃ | 16 |
Les eaux te virent, ô Dieu! Les eaux te virent; elles tremblèrent; même les abîmes s'émurent.
זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו׃ | 17 |
Les nues se répandirent en eaux; les nuages tonnèrent; tes traits aussi volèrent çà et là.
קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃ | 18 |
Ton tonnerre gronda dans le tourbillon; les éclairs brillèrent sur le monde; la terre s'émut et trembla.
בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נדעו׃ | 19 |
Tu as fait ton chemin dans la mer, tes sentiers dans les grandes eaux; et tes traces n'ont point été connues.
נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן׃ | 20 |
Tu as conduit ton peuple comme un troupeau, par la main de Moïse et d'Aaron.