< תהילים 77 >
למנצח על ידיתון לאסף מזמור קולי אל אלהים ואצעקה קולי אל אלהים והאזין אלי׃ | 1 |
Au chef des chantres. D’après Jeduthun. Psaume d’Asaph. Ma voix s’élève à Dieu, et je crie; Ma voix s’élève à Dieu, et il m’écoutera.
ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי׃ | 2 |
Au jour de ma détresse, je cherche le Seigneur; La nuit, mes mains sont étendues sans se lasser; Mon âme refuse toute consolation.
אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה׃ | 3 |
Je me souviens de Dieu, et je gémis; Je médite, et mon esprit est abattu. (Pause)
אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר׃ | 4 |
Tu tiens mes paupières en éveil; Et, dans mon trouble, je ne puis parler.
חשבתי ימים מקדם שנות עולמים׃ | 5 |
Je pense aux jours anciens, Aux années d’autrefois.
אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי׃ | 6 |
Je pense à mes cantiques pendant la nuit, Je fais des réflexions au-dedans de mon cœur, Et mon esprit médite.
הלעולמים יזנח אדני ולא יסיף לרצות עוד׃ | 7 |
Le Seigneur rejettera-t-il pour toujours? Ne sera-t-il plus favorable?
האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר׃ | 8 |
Sa bonté est-elle à jamais épuisée? Sa parole est-elle anéantie pour l’éternité?
השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה׃ | 9 |
Dieu a-t-il oublié d’avoir compassion? A-t-il, dans sa colère, retiré sa miséricorde? (Pause)
ואמר חלותי היא שנות ימין עליון׃ | 10 |
Je dis: Ce qui fait ma souffrance, C’est que la droite du Très-Haut n’est plus la même…
אזכיר מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאך׃ | 11 |
Je rappellerai les œuvres de l’Éternel, Car je me souviens de tes merveilles d’autrefois;
והגיתי בכל פעלך ובעלילותיך אשיחה׃ | 12 |
Je parlerai de toutes tes œuvres, Je raconterai tes hauts faits.
אלהים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים׃ | 13 |
O Dieu! Tes voies sont saintes; Quel dieu est grand comme Dieu?
אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך׃ | 14 |
Tu es le Dieu qui fait des prodiges; Tu as manifesté parmi les peuples ta puissance.
גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה׃ | 15 |
Par ton bras tu as délivré ton peuple, Les fils de Jacob et de Joseph. (Pause)
ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות׃ | 16 |
Les eaux t’ont vu, ô Dieu! Les eaux t’ont vu, elles ont tremblé; Les abîmes se sont émus.
זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו׃ | 17 |
Les nuages versèrent de l’eau par torrents, Le tonnerre retentit dans les nues, Et tes flèches volèrent de toutes parts.
קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃ | 18 |
Ton tonnerre éclata dans le tourbillon, Les éclairs illuminèrent le monde; La terre s’émut et trembla.
בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נדעו׃ | 19 |
Tu te frayas un chemin par la mer, Un sentier par les grandes eaux, Et tes traces ne furent plus reconnues.
נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן׃ | 20 |
Tu as conduit ton peuple comme un troupeau, Par la main de Moïse et d’Aaron.