תהילים 77
| למנצח על ידיתון לאסף מזמור קולי אל אלהים ואצעקה קולי אל אלהים והאזין אלי׃ | 1 |
To the chief Musician, to Jeduthun, A Psalm of Asaph. I cried to God with my voice, [even] to God with my voice; and he gave ear to me.
| ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי׃ | 2 |
In the day of my trouble I sought the LORD: my sore ran in the night, and ceased not: my soul refused to be comforted.
| אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה׃ | 3 |
I remembered God, and was troubled: I complained, and my spirit was overwhelmed. (Selah)
| אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר׃ | 4 |
Thou holdest my eyes waking: I am so troubled that I cannot speak.
| חשבתי ימים מקדם שנות עולמים׃ | 5 |
I have considered the days of old, the years of ancient times.
| אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי׃ | 6 |
I call to remembrance my song in the night: I commune with my own heart: and my spirit made diligent search.
| הלעולמים יזנח אדני ולא יסיף לרצות עוד׃ | 7 |
Will the LORD cast off for ever? and will he be favorable no more?
| האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר׃ | 8 |
Is his mercy wholly gone for ever? doth [his] promise fail for evermore?
| השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה׃ | 9 |
Hath God forgotten to be gracious? hath he in anger shut up his tender mercies? (Selah)
| ואמר חלותי היא שנות ימין עליון׃ | 10 |
And I said, This [is] my infirmity: [but I will remember] the years of the right hand of the Most High.
| אזכיר מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאך׃ | 11 |
I will remember the works of the LORD: surely I will remember thy wonders of old.
| והגיתי בכל פעלך ובעלילותיך אשיחה׃ | 12 |
I will meditate also of all thy work, and talk of thy doings.
| אלהים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים׃ | 13 |
Thy way, O God, [is] in the sanctuary: who [is so] great a God as [our] God!
| אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך׃ | 14 |
Thou [art] the God that doest wonders: thou hast declared thy strength among the people.
| גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה׃ | 15 |
Thou hast with [thy] arm redeemed thy people, the sons of Jacob and Joseph. (Selah)
| ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות׃ | 16 |
The waters saw thee, O God, the waters saw thee; they were afraid: the depths also were disturbed.
| זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו׃ | 17 |
The clouds poured out water: the skies sent out a sound: thy arrows also went abroad.
| קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃ | 18 |
The voice of thy thunder [was] in the heaven: the lightnings lightened the world: the earth trembled and shook.
| בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נדעו׃ | 19 |
Thy way [is] in the sea, and thy path in the great waters, and thy footsteps are not known.
| נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן׃ | 20 |
Thou leddest thy people like a flock by the hand of Moses and Aaron.
