< תהילים 77 >
למנצח על ידיתון לאסף מזמור קולי אל אלהים ואצעקה קולי אל אלהים והאזין אלי׃ | 1 |
For the end, for Idithun, a Psalm of Asaph. I cried to the Lord with my voice, yes, my voice [was addressed] to God; and he gave heed to me.
ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי׃ | 2 |
In the day of mine affliction I earnestly sought the Lord; [even] with my hands by night before him, and I was not deceived; my soul refused to be comforted.
אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה׃ | 3 |
I remembered God, and rejoiced; I poured out my complaint, and my soul fainted. (Pause)
אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר׃ | 4 |
All mine enemies set a watch [against me]: I was troubled, and spoke not.
חשבתי ימים מקדם שנות עולמים׃ | 5 |
I considered the days of old, and remembered ancient years.
אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי׃ | 6 |
And I meditated; I communed with my heart by night, and diligently searched my spirit, [saying],
הלעולמים יזנח אדני ולא יסיף לרצות עוד׃ | 7 |
Will the Lord cast off for ever? and will he be well pleased no more?
האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר׃ | 8 |
Will he cut off his mercy for ever, even for ever and ever?
השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה׃ | 9 |
Will God forget to pity? or will he shut up his compassions in his wrath? (Pause)
ואמר חלותי היא שנות ימין עליון׃ | 10 |
And I said, Now I have begun; this is the change of the right hand of the Most High.
אזכיר מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאך׃ | 11 |
I remembered the works of the Lord; for I will remember your wonders from the beginning.
והגיתי בכל פעלך ובעלילותיך אשיחה׃ | 12 |
And I will meditate on all your works, and will consider your doings.
אלהים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים׃ | 13 |
O God, your way is in the sanctuary; who is a great God as our God?
אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך׃ | 14 |
You are the God that do wonders; you have made known your power among the nations.
גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה׃ | 15 |
You have with your arm redeemed your people, the sons of Jacob and Joseph. (Pause)
ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות׃ | 16 |
The waters saw you, O God, the waters saw you, and feared; and the depths were troubled.
זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו׃ | 17 |
[There was] an abundant sound of waters: the clouds uttered a voice; for your arrows went abroad.
קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃ | 18 |
The voice of your thunder was abroad, and around your lightnings appeared to the world; the earth trembled a quaked.
בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נדעו׃ | 19 |
Your way is in the sea, and your paths in many waters, and your footsteps can’t be known.
נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן׃ | 20 |
You did guide your people as sheep by the hand of Moses and Aaron.