תהילים 77

1 למנצח על ידיתון לאסף מזמור קולי אל אלהים ואצעקה קולי אל אלהים והאזין אלי׃

Unto the end, for Idithun, a psalm of Asaph. I cried to the Lord with my voice; to God with my voice, and he gave ear to me.

2 ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי׃

In the day of my trouble I sought God, with my hands lifted up to him in the night, and I was not deceived. My soul refused to be comforted:

3 אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה׃

I remembered God, and was delighted, and was exercised, and my spirit swooned away.

4 אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר׃

My eyes prevented the watches: I was troubled, and I spoke not.

5 חשבתי ימים מקדם שנות עולמים׃

I thought upon the days of old: and I had in my mind the eternal years.

6 אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי׃

And I meditated in the night with my own heart: and I was exercised and I swept my spirit.

7 הלעולמים יזנח אדני ולא יסיף לרצות עוד׃

Will God then cast off for ever? or will he never be more favourable again?

8 האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר׃

Or will he cut off his mercy for ever, from generation to generation?

9 השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה׃

Or will God forget to shew mercy? or will he in his anger shut up his mercies?

10 ואמר חלותי היא שנות ימין עליון׃

And I said, Now have I begun: this is the change of the right hand of the most High.

11 אזכיר מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאך׃

I remembered the works of the Lord: for I will be mindful of thy wonders from the beginning.

12 והגיתי בכל פעלך ובעלילותיך אשיחה׃

And I will meditate on all thy works: and will be employed in thy inventions.

13 אלהים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים׃

Thy way, O God, is in the holy place: who is the great God like our God?

14 אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך׃

Thou art the God that dost wonders. Thou hast made thy power known among the nations:

15 גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה׃

With thy arm thou hast redeemed thy people the children of Jacob and of Joseph.

16 ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות׃

The waters saw thee, O God, the waters saw thee: and they were afraid, and the depths were troubled.

17 זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו׃

Great was the noise of the waters: the clouds sent out a sound. For thy arrows pass:

18 קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃

The voice of thy thunder in a wheel. Thy lightnings enlightened the world: the earth shook and trembled.

19 בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נדעו׃

Thy way is in the sea, and thy paths in many waters: and thy footsteps shall not be known.

20 נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן׃

Thou hast conducted thy people like sheep, by the hand of Moses and Aaron.