< תהילים 77 >
למנצח על ידיתון לאסף מזמור קולי אל אלהים ואצעקה קולי אל אלהים והאזין אלי׃ | 1 |
Unto the end. For Jeduthun. A Psalm of Asaph. I cried out to the Lord with my voice, to God with my voice, and he attended to me.
ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי׃ | 2 |
In the days of my tribulation, I sought God, with my hands opposite him in the night, and I was not deceived. My soul refused to be consoled.
אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה׃ | 3 |
I was mindful of God, and I was delighted, and I was distressed, and my spirit fell away.
אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר׃ | 4 |
My eyes anticipated the vigils. I was disturbed, and I did not speak.
חשבתי ימים מקדם שנות עולמים׃ | 5 |
I considered the days of antiquity, and I held the years of eternity in my mind.
אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי׃ | 6 |
And I meditated in the night with my heart, and I was distressed, and I examined my spirit.
הלעולמים יזנח אדני ולא יסיף לרצות עוד׃ | 7 |
So then, will God reject for eternity? Will he not continue to allow himself to show favor?
האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר׃ | 8 |
Or, will he cut off his mercy in the end, from generation to generation?
השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה׃ | 9 |
And would God ever forget to be merciful? Or, would he, in his wrath, restrict his mercies?
ואמר חלותי היא שנות ימין עליון׃ | 10 |
And I said, “Now I have begun. This change is from the right hand of the Most High.”
אזכיר מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאך׃ | 11 |
I was mindful of the works of the Lord. For I will be mindful from the beginning of your wonders,
והגיתי בכל פעלך ובעלילותיך אשיחה׃ | 12 |
and I will meditate on all your works. And I will take part in your intentions.
אלהים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים׃ | 13 |
Your way, O God, is in what is holy. Which God is great like our God?
אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך׃ | 14 |
You are the God who performs miracles. You have made your virtue known among the peoples.
גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה׃ | 15 |
With your arm, you have redeemed your people, the sons of Jacob and of Joseph.
ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות׃ | 16 |
The waters saw you, O God, the waters saw you, and they were afraid, and the depths were stirred up.
זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו׃ | 17 |
Great was the sound of the waters. The clouds uttered a voice. For your arrows also pass by.
קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃ | 18 |
The voice of your thunder is like a wheel. Your flashes have illuminated the whole world. The earth has quaked and trembled.
בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נדעו׃ | 19 |
Your way is through the sea, and your paths are through many waters. And your traces will not be known.
נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן׃ | 20 |
You have conducted your people like sheep, by the hand of Moses and Aaron.