תהילים 74
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃ | 1 |
En undervisning Assaphs. Gud, hvi förkastar du oss så alldeles; och äst så grymmeliga vred öfver dina fosterfår?
| זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃ | 2 |
Tänk uppå dina menighet, den du af ålder förvärfvat, och dig till arfvedel förlöst hafver; uppå Zions berg, der du bor.
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃ | 3 |
Trampa dem på fötterna, och stöt dem platt neder i grund. Fienden hafver all ting förderfvat i helgedomenom.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃ | 4 |
Dina ovänner ryta uti dinom husom, och sätta sina afgudar der in.
| יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃ | 5 |
Man ser yxerna ofvantill blänka, såsom man i en skog högge;
| ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃ | 6 |
Och sönderhugga all dess tafvelverk med yxer och bilor.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃ | 7 |
De uppbränna din helgedom; de oskära dins Namns boning i grund.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃ | 8 |
De tala i sitt hjerta: Låter oss skinna dem; de uppbränna all Guds hus i landena.
| אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃ | 9 |
Vår tecken se vi intet, och ingen Prophet predikar mer, och ingen, lärare lärer oss mer.
| עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃ | 10 |
Ack! Gud, huru länge skall ovännen försmäda; och fienden så alldeles förlasta ditt Namn?
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃ | 11 |
Hvi vänder du dina hand ifrå, och dina högra hand så platt ifrå ditt sköt?
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃ | 12 |
Men Gud är min Konung af ålder; den all hjelp gör, som på jordene sker.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃ | 13 |
Du sönderdelar hafvet genom dina kraft, och sönderslår drakarnas hufvud i vattnet.
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃ | 14 |
Du sönderkrossar hufvuden af hvalfiskarna, och gifver dem folkena i öknene till spis.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃ | 15 |
Du låter uppvälla källor och bäcker; du låter borttorkas starka strömmar.
| לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃ | 16 |
Dag och natt äro dine; du gör, att både sol och stjernor sitt vissa lopp hafva.
| אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃ | 17 |
Du sätter hvarjo lande sina gränsor; sommar och vinter gör du.
| זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃ | 18 |
Så betänk dock det, att fienden försmäder Herran, och ett galet folk lastar ditt Namn.
| אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃ | 19 |
Gif dock icke dins turturdufvos själ vilddjurena, och förgät icke så platt dina fattiga kreatur.
| הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃ | 20 |
Tänk uppå förbundet; ty landet är allt omkring jämmerliga förhärjadt, och husen äro nederrifne.
| אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃ | 21 |
Låt icke de ringa afgå med skam; ty de fattige och elände lofva ditt Namn.
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃ | 22 |
Upp, o Gud, och uträtta dina sak; tänk uppå den försmädelse, som dig dagliga af de galna vederfars.
| אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃ | 23 |
Förgät icke dina fiendars skri; dina ovänners rasande varder ju längre ju större.
