תהילים 74
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃ | 1 |
En læresalme av Asaf. Hvorfor, Gud, har du forkastet oss for evig tid? Hvorfor ryker din vrede mot den hjord du før?
| זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃ | 2 |
Kom i hu din menighet, som du vant din i fordums tid, som du gjenløste til å være din arvs stamme, Sions berg, hvor du tok bolig!
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃ | 3 |
Opløft dine trin til de evige grushoper! Alt har fienden fordervet i helligdommen.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃ | 4 |
Dine motstandere har brølt midt i ditt forsamlingshus; de har satt sine egne tegn op til tegn.
| יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃ | 5 |
Det var et syn som når økser løftes i tykke skogen.
| ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃ | 6 |
Og nu, alt det som fantes av billedverk, det slo de sønder med øks og hammer.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃ | 7 |
De har satt ild på din helligdom; like til grunnen har de vanhelliget ditt navns bolig.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃ | 8 |
De har sagt i sitt hjerte: Vi vil ødelegge dem alle tilsammen! De har opbrent alle Guds forsamlingshus i landet.
| אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃ | 9 |
Våre egne tegn ser vi ikke; det er ikke nogen profet mere, ikke nogen hos oss som vet hvor lenge det skal vare.
| עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃ | 10 |
Hvor lenge, Gud, skal motstanderen håne, fienden forakte ditt navn evindelig?
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃ | 11 |
Hvorfor drar du din hånd, din høire hånd tilbake? Ta den ut av din barm og ødelegg!
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃ | 12 |
Gud er dog min konge fra fordums tid, han som skaper frelse på den vide jord.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃ | 13 |
Du er den som skilte havet med din styrke, knuste dragenes hoder på vannene.
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃ | 14 |
Du sønderslo Leviatans hoder, du gav den til føde for ørkenens folk.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃ | 15 |
Du lot kilde og bekk bryte frem, du uttørket evige strømmer.
| לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃ | 16 |
Dig hører dagen til, dig også natten; du har skapt himmellysene og solen.
| אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃ | 17 |
Du har fastsatt alle jordens grenser; sommer og vinter - du har dannet dem.
| זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃ | 18 |
Kom dette i hu: Fienden har hånet Herren, og et dårlig folk har foraktet ditt navn!
| אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃ | 19 |
Overgi ikke din turteldue til den mordlystne skare, glem ikke dine elendiges skare evindelig!
| הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃ | 20 |
Se til pakten! For landets mørke steder er fulle av volds boliger.
| אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃ | 21 |
La ikke den undertrykte vende tilbake med skam, la den elendige og fattige love ditt navn!
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃ | 22 |
Reis dig, Gud, før din sak, kom i hu at du blir hånet av dåren hele dagen!
| אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃ | 23 |
Glem ikke dine fienders røst, dine motstanderes bulder, som stiger op all tid!
