תהילים 74

1 משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃

Maskil (cantique) d'Asaph. Pourquoi, ô Dieu, nous rejettes-tu à jamais, et ta colère fume-t-elle contre le troupeau de ta pâture?

2 זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃

Souviens-toi de ton assemblée, que tu t'es acquise jadis, que tu as rachetée pour être la tribu de ton héritage; souviens-toi de cette montagne de Sion, où tu as fait ta demeure.

3 הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃

Porte tes pas vers ces ruines perpétuelles: l'ennemi a tout détruit dans le lieu saint.

4 שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃

Tes ennemis ont rugi au milieu de tes parvis; ils y ont mis pour signes leurs signes.

5 יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃

Ils s'y font voir comme des gens élevant les haches dans l'épaisseur d'un bois.

6 ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃

Et déjà ils en brisent toutes les sculptures, avec des cognées et des marteaux.

7 שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃

Ils ont mis en feu ton sanctuaire; ils ont jeté à terre, profané la demeure de ton nom.

8 אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃

Ils ont dit en leur cœur: Détruisons-les tous! Ils ont brûlé toutes les synagogues de Dieu dans le pays.

9 אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃

Nous ne voyons plus nos signes; il n'y a plus de prophète, ni personne avec nous qui sache jusques à quand.

10 עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃

Jusques à quand, ô Dieu, l'adversaire outragera-t-il, l'ennemi méprisera-t-il sans cesse ton nom?

11 למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃

Pourquoi retires-tu ta main et ta droite? Tire-la de ton sein, et détruis!

12 ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃

Mais Dieu est mon Roi de tout temps, lui qui opère des délivrances au milieu de la terre.

13 אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃

C'est toi qui fendis la mer par ta puissance, qui brisas les têtes des dragons sur les eaux.

14 אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃

C'est toi qui écrasas les têtes du Léviathan, qui le donnas en pâture au peuple du désert.

15 אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃

C'est toi qui fis jaillir des sources et des ruisseaux; toi qui mis à sec les fleuves intarissables.

16 לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃

A toi est le jour, à toi aussi est la nuit; tu as créé la lumière et le soleil.

17 אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃

C'est toi qui as posé toutes les limites de la terre; l'été et l'hiver, c'est toi qui les as formés.

18 זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃

Souviens-toi que l'ennemi outrage, ô Éternel! qu'un peuple insensé méprise ton nom!

19 אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃

N'abandonne pas aux bêtes la vie de ta tourterelle; n'oublie pas pour toujours la troupe de tes affligés.

20 הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃

Regarde à ton alliance; car les lieux ténébreux de la terre sont pleins de repaires de violence.

21 אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃

Que l'opprimé ne retourne pas confus; que l'affligé et le pauvre louent ton nom!

22 קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃

Lève-toi, ô Dieu, défends ta cause! Souviens-toi de l'opprobre qui t'est fait tous les jours par l'insensé.

23 אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃

N'oublie pas les cris de tes adversaires, le bruit toujours grandissant de ceux qui s'élèvent contre toi!