< תהילים 74 >

משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃ 1
Maskîl d’Assaph. Pourquoi, ô Dieu, nous délaisses-tu obstinément, ta colère est-elle embrasée contre le troupeau de ton pacage?
זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃ 2
Souviens-toi de ta communauté, que tu acquis jadis, de ta tribu, ta propriété, que tu délivras, de ce mont Sion où tu fixas ta résidence!
הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃ 3
Dirige tes pas vers ces ruines irréparables: l’ennemi a tout dévasté dans le sanctuaire.
שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃ 4
Tes adversaires ont poussé des rugissements dans l’enceinte de ton lieu de rendez-vous; là, ils ont imposé leurs emblèmes comme emblèmes.
יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃ 5
Ils y ont paru comme des gens qui brandissent la hache en plein fourré;
ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃ 6
et puis, à coups de marteaux et de cognées, ils en ont abattu toutes les sculptures à la fois.
שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃ 7
Ils ont livré aux flammes ton sanctuaire, jeté à bas et profané la résidence de ton nom.
אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃ 8
Ils ont dit en leur cœur: "Nous allons les dompter tous!" Ils ont brûlé tous les centres consacrés à Dieu dans le pays.
אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃ 9
Nous ne voyons plus nos emblèmes à nous; plus de prophètes! plus personne avec nous, qui sache combien de temps cela durera!
עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃ 10
Jusqu’à quand, ô Dieu, l’adversaire blasphémera-t-il, l’ennemi insultera-t-il sans relâche à ton nom?
למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃ 11
Pourquoi tiens-tu ta main à l’écart? Retire ta droite de ton sein! réduis -les à néant!
ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃ 12
Dieu est pourtant mon Roi depuis les temps antiques; il a accompli des œuvres de salut sur la terre.
אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃ 13
C’Est toi qui, par ta force, as fendu la mer, brisé la tête des monstres marins à la surface des eaux;
אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃ 14
c’est toi qui as fracassé la tête du Léviathan, pour le donner comme pâture aux fauves du désert;
אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃ 15
c’est toi qui as fait jaillir sources et torrents, mis à sec des fleuves puissants;
לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃ 16
à toi appartient le jour, à toi aussi la nuit, c’est toi qui as créé l’astre lumineux, le soleil.
אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃ 17
C’Est toi qui as fixé toutes les limites de la terre, été et hiver sont ta création.
זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃ 18
N’Aie garde de l’oublier: l’ennemi blasphème, ô Eternel, un peuple méprisable insulte à ton nom.
אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃ 19
Ne livre pas aux bêtes la vie de ta tourterelle, n’oublie pas à jamais l’existence de tes pauvres.
הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃ 20
Tiens compte de l’alliance; car toutes les retraites cachées du pays sont devenues des repaires de violence.
אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃ 21
Que l’opprimé ne soit pas acculé à la honte, que le pauvre et le nécessiteux puissent célébrer ton nom!
קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃ 22
Lève-toi, ô Dieu, défends ta cause, rappelle-toi les insultes qui, sans cesse, te viennent de gens indignes.
אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃ 23
N’Oublie pas les clameurs de tes adversaires, le tumulte toujours croissant de tes agresseurs.

< תהילים 74 >