תהילים 74
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃ | 1 |
Pour instruire. D’Asaph. Pourquoi, ô Dieu, [nous] as-tu rejetés pour toujours, [et] ta colère fume-t-elle contre le troupeau de ta pâture?
| זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃ | 2 |
Souviens-toi de ton assemblée, que tu as acquise autrefois, que tu as rachetée pour être la portion de ton héritage, – de la montagne de Sion, où tu as habité.
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃ | 3 |
Élève tes pas vers les ruines perpétuelles; l’ennemi a tout saccagé dans le lieu saint.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃ | 4 |
Tes adversaires rugissent au milieu des lieux assignés pour ton service; ils ont mis leurs signes pour signes.
| יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃ | 5 |
Un homme se faisait connaître quand il élevait la hache dans l’épaisseur de la forêt;
| ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃ | 6 |
Et maintenant, avec des cognées et des marteaux, ils brisent ses sculptures toutes ensemble.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃ | 7 |
Ils ont mis le feu à ton sanctuaire, ils ont profané par terre la demeure de ton nom;
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃ | 8 |
Ils ont dit en leur cœur: Détruisons-les tous ensemble. Ils ont brûlé tous les lieux assignés [pour le service] de Dieu dans le pays.
| אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃ | 9 |
Nous ne voyons plus nos signes; il n’y a plus de prophète, et il n’y a personne avec nous qui sache jusques à quand.
| עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃ | 10 |
Jusques à quand, ô Dieu! l’adversaire dira-t-il des outrages? L’ennemi méprisera-t-il ton nom à jamais?
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃ | 11 |
Pourquoi détournes-tu ta main, et ta droite? [Tire-la] de ton sein: détruis!
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃ | 12 |
Et Dieu est d’ancienneté mon roi, opérant des délivrances au milieu de la terre.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃ | 13 |
Tu as fendu la mer par ta puissance, tu as brisé les têtes des monstres sur les eaux;
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃ | 14 |
Tu as écrasé les têtes du léviathan, tu l’as donné pour pâture au peuple, – aux bêtes du désert.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃ | 15 |
Tu as fait sortir la source et le torrent; tu as séché les grosses rivières.
| לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃ | 16 |
À toi est le jour, à toi aussi la nuit; toi tu as établi la lune et le soleil.
| אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃ | 17 |
Tu as posé toutes les bornes de la terre; l’été et l’hiver, c’est toi qui les as formés.
| זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃ | 18 |
Souviens-toi de ceci, que l’ennemi a outragé l’Éternel! et qu’un peuple insensé a méprisé ton nom.
| אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃ | 19 |
Ne livre pas à la bête sauvage l’âme de ta tourterelle; n’oublie pas à jamais la troupe de tes affligés.
| הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃ | 20 |
Regarde à l’alliance! Car les lieux ténébreux de la terre sont pleins d’habitations de violence.
| אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃ | 21 |
Que l’opprimé ne s’en retourne pas confus; que l’affligé et le pauvre louent ton nom.
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃ | 22 |
Lève-toi, ô Dieu! plaide ta cause, souviens-toi des outrages que te fait tous les jours l’insensé.
| אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃ | 23 |
N’oublie pas la voix de tes adversaires: le tumulte de ceux qui s’élèvent contre toi monte continuellement.
