תהילים 74
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃ | 1 |
A poem of Asaph why? O God have you rejected [us] to perpetuity does it smoke? anger your on [the] sheep of pasture your.
| זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃ | 2 |
Remember congregation your - [which] you acquired antiquity [which] you redeemed [the] tribe of inheritance your [the] mountain of Zion which - you have dwelt on it.
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃ | 3 |
Lift up! footsteps your to [the] ruins of perpetuity everything he has done harm to [the] enemy in the sanctuary.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃ | 4 |
They roared opposers your in [the] midst of appointed place your they set up signs their signs.
| יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃ | 5 |
It was known like [one who] brings upwards in a thicket of tree[s] axes.
| ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃ | 6 |
(And now *Q(K)*) engravings its altogether with axe[s] and crowbars they struck!
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃ | 7 |
They sent in fire sanctuary your to the ground they profaned [the] dwelling place of name your.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃ | 8 |
They said in heart their let us oppress them altogether they burned all [the] appointed places of God in the land.
| אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃ | 9 |
Signs our not we have seen there not still [is] a prophet and not [is] with us [one who] knows until when?
| עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃ | 10 |
Until when? O God will he taunt [the] opponent will he spurn? [the] enemy name your to perpetuity.
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃ | 11 |
Why? do you draw back hand your and right [hand] your from [the] midst of (bosom your *Q(K)*) destroy.
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃ | 12 |
And God [has been] king my from antiquity [who] does salvation in [the] midst of the earth.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃ | 13 |
You you divided by strength your [the] sea you shattered [the] heads of sea monsters on the waters.
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃ | 14 |
You you crushed [the] heads of Leviathan you gave it food to a people to desert-dwellers.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃ | 15 |
You you broke open a spring and a torrent you you dried up rivers of ever-flowing.
| לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃ | 16 |
[belongs] to You day also [belongs] to you night you you prepared a luminary and [the] sun.
| אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃ | 17 |
You you established all [the] boundaries of [the] earth summer and winter you you formed them.
| זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃ | 18 |
Remember this [the] enemy he taunted - O Yahweh and a people foolish they spurned name your.
| אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃ | 19 |
May not you give to an animal [the] life of turtle-dove your [the] life of poor [people] your may not you forget to perpetuity.
| הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃ | 20 |
Pay attention to the covenant for they are full [the] dark places of [the] land settlements of violence.
| אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃ | 21 |
May not he return [the] oppressed humiliated [the] poor and [the] needy may they praise name your.
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃ | 22 |
Arise! O God conduct! case your remember reproach your from a fool all the day.
| אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃ | 23 |
May not you forget [the] sound of opposers your [the] uproar of [those who] rise against you [which] goes up continually.
