תהילים 74
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃ | 1 |
A psalm (maskil) of Asaph. God, why have you rejected us? Is it forever? Why does your anger burn so hot against the sheep of your own field?
| זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃ | 2 |
Remember the people you made your own long ago, the tribe you redeemed and made your own. Remember too Mount Zion, the place where you live.
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃ | 3 |
Come and walk through the complete devastation. The enemy has totally destroyed your Temple.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃ | 4 |
The enemy shouted in triumph right where you met with us. There they set up their war banners as signs of their victory.
| יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃ | 5 |
They acted like men chopping down a forest with axes.
| ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃ | 6 |
With axes and hammers they smashed in the carved wooden panels.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃ | 7 |
Then they set fire to your Temple, burning it to the ground. They defiled the place where you live, the place that bears your name.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃ | 8 |
They said to themselves, “Let's destroy it all!” So they burned down every place where God was worshiped throughout the land.
| אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃ | 9 |
We no longer see any signs. There are no prophets left. And no one among us knows how long this will last.
| עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃ | 10 |
How long will the enemy ridicule you, God? Will they insult your character forever?
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃ | 11 |
Why do you hold back from doing something? Take action and destroy them!
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃ | 12 |
But you, God, are our king from long ago. You have saved us many times in the land.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃ | 13 |
You were the one who split apart the sea by your strength; you broke the heads of the sea monsters.
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃ | 14 |
You were the one who crushed the heads of Leviathan, and you gave its body to the desert animals to eat.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃ | 15 |
You were the one who made springs and rivers flow with water. You made permanent rivers dry up.
| לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃ | 16 |
You created the day, and also the night; you made the moon and the sun.
| אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃ | 17 |
You set the boundaries of the earth; you made summer and winter.
| זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃ | 18 |
So keep in mind how the enemy ridiculed you, Lord, and how irreverent people insulted your reputation.
| אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃ | 19 |
Don't let wild animals kill your turtledoves! Don't abandon your people forever!
| הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃ | 20 |
Remember your promises in the agreement, because the land is full of dark places and violence.
| אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃ | 21 |
Don't let those who suffer be mistreated again. Let the poor and needy praise you for you who are.
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃ | 22 |
Stand up, God, and plead your case. Don't forget how these foolish people insulted you all the time.
| אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃ | 23 |
Don't ignore what your enemies have said, for their loud accusations against you are getting worse and worse!
