תהילים 74
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃ | 1 |
A Maskil of Asaph. Why have You rejected us forever, O God? Why does Your anger smolder against the sheep of Your pasture?
| זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃ | 2 |
Remember Your congregation, which You purchased long ago and redeemed as the tribe of Your inheritance— Mount Zion where You dwell.
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃ | 3 |
Turn Your steps to the everlasting ruins, to everything in the sanctuary the enemy has destroyed.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃ | 4 |
Your foes have roared within Your meeting place; they have unfurled their banners as signs,
| יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃ | 5 |
like men wielding axes in a thicket of trees
| ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃ | 6 |
and smashing all the carvings with hatchets and picks.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃ | 7 |
They have burned Your sanctuary to the ground; they have defiled the dwelling place of Your Name.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃ | 8 |
They said in their hearts, “We will crush them completely.” They burned down every place where God met us in the land.
| אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃ | 9 |
There are no signs for us to see. There is no longer any prophet. And none of us knows how long this will last.
| עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃ | 10 |
How long, O God, will the enemy taunt You? Will the foe revile Your name forever?
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃ | 11 |
Why do You withdraw Your strong right hand? Stretch it out to destroy them!
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃ | 12 |
Yet God is my King from ancient times, working salvation on the earth.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃ | 13 |
You divided the sea by Your strength; You smashed the heads of the dragons of the sea;
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃ | 14 |
You crushed the heads of Leviathan; You fed him to the creatures of the desert.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃ | 15 |
You broke open the fountain and the flood; You dried up the ever-flowing rivers.
| לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃ | 16 |
The day is Yours, and also the night; You established the moon and the sun.
| אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃ | 17 |
You set all the boundaries of the earth; You made the summer and winter.
| זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃ | 18 |
Remember how the enemy has mocked You, O LORD, how a foolish people has spurned Your name.
| אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃ | 19 |
Do not deliver the soul of Your dove to beasts; do not forget the lives of Your afflicted forever.
| הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃ | 20 |
Consider Your covenant, for haunts of violence fill the dark places of the land.
| אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃ | 21 |
Do not let the oppressed retreat in shame; may the poor and needy praise Your name.
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃ | 22 |
Rise up, O God; defend Your cause! Remember how the fool mocks You all day long.
| אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃ | 23 |
Do not disregard the clamor of Your adversaries, the uproar of Your enemies that ascends continually.
