תהילים 73
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ | 1 |
Psalmus Asaph. Quam bonus Israel Deus his, qui recto sunt corde!
| ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ | 2 |
Mei autem pene moti sunt pedes: pene effusi sunt gressus mei.
| כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ | 3 |
Quia zelavi super iniquos, pacem peccatorum videns.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ | 4 |
Quia non est respectus morti eorum: et firmamentum in plaga eorum.
| בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ | 5 |
In labore hominum non sunt, et cum hominibus non flagellabuntur:
| לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ | 6 |
Ideo tenuit eos superbia, operti sunt iniquitate et impietate sua.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ | 7 |
Prodiit quasi ex adipe iniquitas eorum: transierunt in affectum cordis.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ | 8 |
Cogitaverunt, et locuti sunt nequitiam: iniquitatem in excelso locuti sunt.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ | 9 |
Posuerunt in cælum os suum: et lingua eorum transivit in terra.
| לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ | 10 |
Ideo convertetur populus meus hic: et dies pleni invenientur in eis.
| ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ | 11 |
Et dixerunt: Quomodo scit Deus, et si est scientia in excelso?
| הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ | 12 |
Ecce ipsi peccatores, et abundantes in sæculo, obtinuerunt divitias.
| אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ | 13 |
Et dixi: Ergo sine causa iustificavi cor meum, et lavi inter innocentes manus meas:
| ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ | 14 |
Et fui flagellatus tota die, et castigatio mea in matutinis.
| אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ | 15 |
Si dicebam: Narrabo sic: ecce nationem filiorum tuorum reprobavi.
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ | 16 |
Existimabam ut cognoscerem hoc, labor est ante me:
| עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ | 17 |
Donec intrem in Sanctuarium Dei: et intelligam in novissimis eorum.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ | 18 |
Verumtamen propter dolos posuisti eis: deiecisti eos dum allevarentur.
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ | 19 |
Quomodo facti sunt in desolationem, subito defecerunt: perierunt propter iniquitatem suam.
| כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ | 20 |
Velut somnium surgentium Domine, in civitate tua imaginem ipsorum ad nihilum rediges.
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ | 21 |
Quia inflammatum est cor meum, et renes mei commutati sunt:
| ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ | 22 |
et ego ad nihilum redactus sum, et nescivi.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ | 23 |
Ut iumentum factus sum apud te: et ego semper tecum.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ | 24 |
Tenuisti manum dexteram meam: et in voluntate tua deduxisti me, et cum gloria suscepisti me.
| מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ | 25 |
Quid enim mihi est in cælo? et a te quid volui super terram?
| כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ | 26 |
Defecit caro mea et cor meum: Deus cordis mei, et pars mea Deus in æternum.
| כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ | 27 |
Quia ecce, qui elongant se a te, peribunt: perdidisti omnes, qui fornicantur abs te.
| ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ | 28 |
Mihi autem adhærere Deo bonum est: ponere in Domino Deo spem meam: ut annunciem omnes prædicationes tuas, in portis filiæ Sion.
