< תהילים 73 >
מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ | 1 |
神はイスラエルにむかひ心のきよきものに對ひてまことに惠あり
ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ | 2 |
然はあれどわれはわが足つまづくばかりわが歩すべるばかりにてありき
כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ | 3 |
こはわれ惡きものの榮ゆるを見てその誇れる者をねたみしによる
כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ | 4 |
かれらは死るに苦しみなくそのちからは反てかたし
בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ | 5 |
かれらは人のごとく憂にをらず人のごとく患難にあふことなし
לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ | 6 |
このゆゑに傲慢は妝飾のごとくその頸をめぐり強暴はころものごとく彼等をおほへり
יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ | 7 |
かれら肥ふとりてその目とびいで心の欲にまさりて物をうるなり
ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ | 8 |
また嘲笑をなし惡をもて暴虐のことばをいだし高ぶりてものいふ
שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ | 9 |
その口を天におきその舌を地にあまねく往しむ
לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ | 10 |
このゆゑにかれの民はここにかへり水のみちたる杯をしぼりいだして
ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ | 11 |
いへらく神いかで知たまはんや至上者に知識あらんやと
הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ | 12 |
視よかれらは惡きものなるに常にやすらかにしてその富ましくははれり
אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ | 13 |
誠に我はいたづらに心をきよめ罪ををかさずして手をあらひたり
ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ | 14 |
そはわれ終日なやみにあひ朝ごとに責をうけしなり
אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ | 15 |
われもし斯ることを述んといひしならば我なんぢが子輩の代をあやまらせしならん
ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ | 16 |
われこれらの道理をしらんとして思ひめぐらししにわが眼いたく痛たり
עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ | 17 |
われ神の聖所にゆきてかれらの結局をふかく思へるまでは然りき
אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ | 18 |
誠になんぢはかれらを滑かなるところにおきかれらを滅亡におとしいれ給ふ
איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ | 19 |
かれらは瞬間にやぶれたるかな彼等は恐怖をもてことごとく滅びたり
כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ | 20 |
主よなんぢ目をさましてかれらが像をかろしめたまはんときは夢みし人の目さめたるがごとし
כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ | 21 |
わが心はうれへ わが腎はさされたり
ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ | 22 |
われおろかにして知覺なし聖前にありて獣にひとしかりき
ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ | 23 |
されど我つねになんぢとともにあり汝わが右手をたもちたまへり
בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ | 24 |
なんぢその訓諭をもて我をみちびき後またわれをうけて榮光のうちに入たまはん
מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ | 25 |
汝のほかに我たれをか天にもたん地にはなんぢの他にわが慕ふものなし
כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ | 26 |
わが身とわが心とはおとろふ されど神はわがこころの磐わがとこしへの嗣業なり
כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ | 27 |
視よなんぢに遠きものは滅びん 汝をはなれて姦淫をおこなふ者はみななんぢ之をほろぼしたまひたり
ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ | 28 |
神にちかづき奉るは我によきことなり われは主ヱホバを避所としてそのもろもろの事跡をのべつたへん