תהילים 73
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ | 1 |
«Ψαλμός του Ασάφ.» Αγαθός τωόντι είναι ο Θεός εις τον Ισραήλ, εις τους καθαρούς την καρδίαν.
| ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ | 2 |
Εμού δε, οι πόδες μου σχεδόν εκλονίσθησαν· παρ' ολίγον ωλίσθησαν τα βήματά μου.
| כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ | 3 |
Διότι εζήλευσα τους μωρούς, βλέπων την ευτυχίαν των ασεβών.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ | 4 |
Επειδή δεν είναι λύπαι εις τον θάνατον αυτών, αλλ' η δύναμις αυτών είναι στερεά.
| בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ | 5 |
Δεν είναι εν κόποις, ως οι άλλοι άνθρωποι· ουδέ μαστιγόνονται μετά των λοιπών ανθρώπων.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ | 6 |
διά τούτο περικυκλόνει αυτούς η υπερηφανία ως περιδέραιον· η αδικία σκεπάζει αυτούς ως ιμάτιον.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ | 7 |
Οι οφθαλμοί αυτών εξέχουσιν εκ του πάχους· εξεπέρασαν τας επιθυμίας της καρδίας αυτών.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ | 8 |
Εμπαίζουσι και λαλούσιν εν πονηρία καταδυναστείαν· λαλούσιν υπερηφάνως.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ | 9 |
Θέτουσιν εις τον ουρανόν το στόμα αυτών, και η γλώσσα αυτών διατρέχει την γην.
| לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ | 10 |
Διά τούτο θέλει στραφή ενταύθα ο λαός αυτού· και ύδατα ποτηρίου πλήρους εκθλίβονται δι' αυτούς.
| ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ | 11 |
Και λέγουσι, Πως γνωρίζει ταύτα ο Θεός; και υπάρχει γνώσις εν τω Υψίστω;
| הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ | 12 |
Ιδού, ούτοι είναι ασεβείς και ευτυχούσι διαπαντός· αυξάνουσι τα πλούτη αυτών.
| אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ | 13 |
Άρα, ματαίως εκαθάρισα την καρδίαν μου και ένιψα εν αθωότητι τας χείρας μου.
| ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ | 14 |
Διότι εμαστιγώθην όλην την ημέραν και ετιμωρήθην πάσαν αυγήν.
| אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ | 15 |
Αν είπω, Θέλω ομιλεί ούτως· ιδού, εξυβρίζω εις την γενεάν των υιών σου.
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ | 16 |
Και εστοχάσθην να εννοήσω τούτο, πλην μ' εφάνη δύσκολον·
| עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ | 17 |
εωσού εισελθών εις το αγιαστήριον του Θεού, ενόησα τα τέλη αυτών.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ | 18 |
Συ βεβαίως έθεσας αυτούς εις τόπους ολισθηρούς· έρριψας αυτούς εις κρημνόν.
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ | 19 |
Πως διά μιας κατήντησαν εις ερήμωσιν Ηφανίσθησαν, απωλέσθησαν υπό αιφνιδίου ολέθρου.
| כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ | 20 |
Ως όνειρον εξεγειρομένου Κύριε, όταν εγερθής, θέλεις αφανίσει την εικόνα αυτών.
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ | 21 |
Ούτως εκαίετο η καρδία μου, και τα νεφρά μου εβασανίζοντο·
| ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ | 22 |
και εγώ ήμην ανόητος και δεν εγνώριζον· κτήνος ήμην ενώπιόν σου.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ | 23 |
Εγώ όμως είμαι πάντοτε μετά σού· συ με επίασας από της δεξιάς μου χειρός.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ | 24 |
Διά της συμβουλής σου θέλεις με οδηγήσει και μετά ταύτα θέλεις με προσλάβει εν δόξη.
| מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ | 25 |
Τίνα άλλον έχω εν τω ουρανώ; και επί της γης δεν θέλω άλλον παρά σε.
| כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ | 26 |
Ητόνησεν η σαρξ μου και η καρδία μου· αλλ' ο Θεός είναι η δύναμις της καρδίας μου και η μερίς μου εις τον αιώνα.
| כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ | 27 |
Διότι, ιδού, όσοι απομακρύνονται από σου, θέλουσιν απολεσθή· συ εξωλόθρευσας πάντας τους εκκλίνοντας από σου.
| ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ | 28 |
Αλλά δι' εμέ, το να προσκολλώμαι εις τον Θεόν είναι το αγαθόν μου· έθεσα την ελπίδα μου επί Κύριον τον Θεόν, διά να κηρύττω πάντα τα έργα σου.
