תהילים 73

1 מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃

Ein Psalm Assaphs. Israel hat dennoch Gott zum Trost, wer nur reines Herzens ist.

2 ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃

Ich aber hätte schier gestrauchelt mit meinen Füßen, mein Tritt hätte beinahe geglitten.

3 כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃

Denn es verdroß mich auf die Ruhmredigen, da ich sah, daß es den Gottlosen so wohl ging.

4 כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃

Denn sie sind in keiner Fahr des Todes, sondern stehen fest wie ein Palast.

5 בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃

Sie sind nicht in Unglück wie andere Leute und werden nicht wie andere Menschen geplagt.

6 לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃

Darum muß ihr Trotzen köstlich Ding sein, und ihr Frevel muß wohlgetan heißen.

7 יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃

Ihre Person brüstet sich wie ein fetter Wanst; sie tun, was sie nur gedenken.

8 ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃

Sie vernichten alles und reden übel davon, und reden und lästern hoch her.

9 שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃

Was sie reden, das muß vom Himmel herab geredet sein; was sie sagen, das muß gelten auf Erden.

10 לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃

Darum fällt ihnen ihr Pöbel zu und laufen ihnen zu mit Haufen wie Wasser

11 ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃

und sprechen: Was sollte Gott nach jenen fragen? Was sollte der Höchste ihrer achten?

12 הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃

Siehe, das sind die Gottlosen; die sind glückselig in der Welt und werden reich.

13 אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃

Soll's denn umsonst sein, daß mein Herz unsträflich lebt und ich meine Hände in Unschuld wasche

14 ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃

und bin geplagt täglich, und meine Strafe ist alle Morgen da?

15 אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃

Ich hätte auch schier so gesagt wie sie; aber siehe, damit hätte ich verdammt alle deine Kinder, die je gewesen sind.

16 ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃

Ich gedacht ihm nach, daß ich's begreifen möchte; aber es war mir zu schwer

17 עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃

bis daß ich ging in das Heiligtum Gottes und merkte auf ihr Ende.

18 אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃

Aber du setzest sie aufs Schlüpfrige und stürzest sie zu Boden.

19 איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃

Wie werden sie so plötzlich zunichte! Sie gehen unter und nehmen ein Ende mit Schrecken.

20 כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃

Wie ein Traum, wenn einer erwachet, so machst du, HERR, ihr Bild in der Stadt verschmähet.

21 כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃

Aber es tut mir wehe im Herzen und sticht mich in meinen Nieren,

22 ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃

daß ich muß ein Narr sein und nichts wissen und muß wie ein Tier sein vor dir.

23 ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃

Dennoch bleibe ich stets an dir; denn du hältst mich bei meiner rechten Hand,

24 בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃

du leitest mich nach deinem Rat und nimmst mich endlich mit Ehren an.

25 מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃

Wenn ich nur dich habe, so frage ich nichts nach Himmel und Erde.

26 כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃

Wenn mir gleich Leib und Seele verschmachtet, so bist du doch, Gott, allezeit meines Herzens Trost und mein Teil.

27 כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃

Denn, siehe, die von dir weichen, werden umkommen; du bringest um alle, die wider dich huren.

28 ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃

Aber das ist meine Freude, daß ich mich zu Gott halte und meine Zuversicht setze auf den HERRN HERRN, daß ich verkündige all dein Tun.