תהילים 73
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ | 1 |
Ein Psalm; von Asaph. Fürwahr, Gott ist Israel gut, denen, die reinen Herzens sind.
| ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ | 2 |
Ich aber, wenig fehlte, so wären meine Füße abgewichen, um nichts wären ausgeglitten meine Schritte.
| כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ | 3 |
Denn ich beneidete die Übermütigen, als ich sah die Wohlfahrt der Gesetzlosen.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ | 4 |
Denn keine Qualen haben sie bei ihrem Tode, und wohlgenährt ist ihr Leib.
| בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ | 5 |
Nicht sind sie im Ungemach der Sterblichen, und mit den Menschen werden sie nicht geplagt.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ | 6 |
Deshalb umgibt sie der Hochmut wie ein Halsgeschmeide, Gewalttat umhüllt sie wie ein Gewand.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ | 7 |
Es tritt aus dem Fett hervor ihr Auge; sie wallen über in den Einbildungen des Herzens.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ | 8 |
Sie höhnen und reden in Bosheit von Bedrückung; von oben herab reden sie.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ | 9 |
Sie setzen in den Himmel ihren Mund, und ihre Zunge wandelt auf der Erde.
| לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ | 10 |
Deshalb wendet sich hierher sein Volk, und Wasser in Fülle wird von ihnen geschlürft.
| ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ | 11 |
Und sie sprechen: Wie wüßte es Gott, und wie sollte Wissen sein bei dem Höchsten?
| הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ | 12 |
Siehe, diese sind Gesetzlose, und, immerdar sorglos, erwerben sie sich Vermögen.
| אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ | 13 |
Fürwahr, vergebens habe ich mein Herz gereinigt, und in Unschuld gewaschen meine Hände.
| ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ | 14 |
Da ich ja geplagt ward den ganzen Tag, und alle Morgen meine Züchtigung da war.
| אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ | 15 |
Wenn ich gesagt hätte: Ich will ebenso reden, siehe, so wäre ich treulos gewesen dem Geschlecht deiner Söhne.
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ | 16 |
Da dachte ich nach, um dieses zu begreifen: eine mühevolle Arbeit war es in meinen Augen;
| עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ | 17 |
bis ich hineinging in die Heiligtümer Gottes und jener Ende gewahrte.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ | 18 |
Fürwahr, auf schlüpfrige Örter setzest du sie, stürzest sie hin zu Trümmern.
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ | 19 |
Wie sind sie so plötzlich verwüstet, haben ein Ende genommen, sind umgekommen durch Schrecknisse!
| כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ | 20 |
Wie einen Traum nach dem Erwachen wirst du, Herr, beim Aufwachen ihr Bild verachten.
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ | 21 |
Als mein Herz sich erbitterte und es mich in meinen Nieren stach,
| ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ | 22 |
da war ich dumm und wußte nichts; ein Tier war ich bei dir.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ | 23 |
Doch ich bin stets bei dir: du hast mich erfaßt bei meiner rechten Hand;
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ | 24 |
durch deinen Rat wirst du mich leiten, und nach der Herrlichkeit wirst du mich aufnehmen.
| מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ | 25 |
Wen habe ich im Himmel? Und neben dir habe ich an nichts Lust auf der Erde.
| כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ | 26 |
Vergeht mein Fleisch und mein Herz, meines Herzens Fels und mein Teil ist Gott auf ewig.
| כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ | 27 |
Denn siehe, es werden umkommen, die dir ferne sind; du vertilgst alle, die buhlerisch von dir abweichen.
| ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ | 28 |
Ich aber, Gott zu nahen ist mir gut; ich habe meine Zuversicht auf den Herrn, Jehova, gesetzt, um zu erzählen alle deine Taten.
