תהילים 73

1 מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃

Cantique d'Asaph. Oui, Dieu est bon envers Israël, envers ceux qui ont un cœur pur.

2 ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃

Cependant mon pied fut bien près de broncher; un rien eût déroulé mes pas;

3 כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃

car j'enviais les superbes: j'avais le bonheur des impies sous les yeux.

4 כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃

Car ils sont exempts de douleurs jusqu'à leur mort, et leur corps est bien entretenu;

5 בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃

ils sont en dehors des peines des mortels, et comme les humains ils ne sont point frappés.

6 לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃

Aussi, comme un collier l'orgueil les entoure, et comme un habit la violence les revêt.

7 יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃

L'embonpoint rend leurs yeux saillants, et les pensées de leur cœur se produisent.

8 ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃

Ils sont moqueurs, et parlent méchamment; de leur hauteur ils parlent d'opprimer;

9 שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃

de leur bouche ils affrontent le ciel même, et leur langue se démène sur la terre.

10 לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃

Aussi, c'est de ce côté que Son peuple se tourne; il veut aussi s'abreuver aux eaux abondantes,

11 ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃

et dit: « Comment Dieu prendrait-il connaissance, et le Tout-puissant aurait-Il la science? »

12 הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃

Les voilà ces impies! et toujours tranquilles ils grossissent leurs trésors.

13 אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃

C'est en pure perte que je gardai mon cœur net, et que je lavai mes mains dans l'innocence;

14 ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃

et je fus frappé tous les jours, et chaque matin je subis ma peine.

15 אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃

Si je disais: Je veux parler ainsi, voici, je trahirais la race de tes enfants.

16 ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃

Alors je réfléchis, pour me rendre compte de ces choses; c'était à mes yeux une tâche difficile,

17 עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃

jusqu'à ce que, pénétrant dans les sanctuaires de Dieu, je fis attention à la fin de ces hommes

18 אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃

Tu ne les as placés que sur un sol glissant; tu les fait tomber, et ils sont en ruine.

19 איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃

Comme ils sont anéantis tout à coup, emportés et détruits par une chute soudaine!

20 כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃

Tel un songe au réveil, ainsi, les réveillant, Seigneur, tu mets avec mépris leur fantôme à néant.

21 כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃

Quand mon cœur s'exaspérait, et que dans mes reins je sentais l'aiguillon,

22 ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃

alors j'étais stupide, et dans l'ignorance, j'étais disposé comme une brute envers toi.

23 ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃

Cependant je te demeurai toujours attaché; tu me pris par la main, par ma droite.

24 בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃

Par ta sagesse tu me conduiras, et enfin tu me recueilleras dans la gloire.

25 מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃

Qui ai-je dans les Cieux? Et auprès de toi je n'aime rien sur la terre.

26 כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃

Que mon cœur et ma chair soient consumés, le rocher de mon cœur et ma part, c'est Dieu, à jamais!

27 כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃

Car voici, ceux qui te désertent, périssent; tu détruis tous ceux qui loin de toi vont se prostituer.

28 ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃

Mais pour moi, être près de Dieu, c'est mon bien. Je mets ma confiance dans le Seigneur, l'Éternel, afin de pouvoir raconter toutes tes œuvres.