תהילים 73
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ | 1 |
A Psalm of Asaph. Truly God [is] good to Israel, [even] to such as are of a clean heart.
| ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ | 2 |
But as for me, my feet were almost gone; my steps had well nigh slipped.
| כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ | 3 |
For I was envious at the foolish, [when] I saw the prosperity of the wicked.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ | 4 |
For [there are] no bands in their death: but their strength [is] firm.
| בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ | 5 |
They [are] not in trouble [as other] men; neither are they afflicted like [other] men.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ | 6 |
Therefore pride encompasseth them as a chain; violence covereth them [as] a garment.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ | 7 |
Their eyes stand out with fatness: they have more than heart could wish.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ | 8 |
They are corrupt, and speak wickedly [concerning] oppression: they speak loftily.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ | 9 |
They set their mouth against the heavens, and their tongue walketh through the earth.
| לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ | 10 |
Therefore his people return hither: and waters of a full [cup] are wrung out to them.
| ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ | 11 |
And they say, How doth God know? and is there knowledge in the Most High?
| הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ | 12 |
Behold, these [are] the ungodly, who prosper in the world; they increase [in] riches.
| אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ | 13 |
Verily I have cleansed my heart [in] vain, and washed my hands in innocence.
| ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ | 14 |
For all the day long have I been afflicted, and chastened every morning.
| אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ | 15 |
If I say, I will speak thus; behold, I should offend [against] the generation of thy children.
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ | 16 |
When I thought to know this, it [was] too painful for me;
| עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ | 17 |
Until I went into the sanctuary of God; [then] I understood their end.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ | 18 |
Surely thou didst set them in slippery places: thou didst cast them down into destruction.
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ | 19 |
How are they [brought] into desolation, as in a moment! they are utterly consumed with terrors.
| כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ | 20 |
As a dream when [one] awaketh; [so], O LORD, when thou awakest, thou wilt despise their image.
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ | 21 |
Thus my heart was grieved, and I was pricked in my reins.
| ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ | 22 |
So foolish [was] I, and ignorant: I was [as] a beast before thee.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ | 23 |
Nevertheless I [am] continually with thee: thou hast held [me] by my right hand.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ | 24 |
Thou wilt guide me with thy counsel, and afterward receive me [to] glory.
| מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ | 25 |
Whom have I in heaven [but thee]? and [there is] none upon earth [that] I desire besides thee.
| כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ | 26 |
My flesh and my heart faileth: [but] God [is] the strength of my heart, and my portion for ever.
| כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ | 27 |
For lo, they that are far from thee shall perish: thou hast destroyed all them that go astray from thee.
| ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ | 28 |
But [it is] good for me to draw near to God: I have put my trust in the Lord GOD, that I may declare all thy works.
