< תהילים 73 >
מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ | 1 |
A psalm of Asaph. Yes, God is good to the upright, the Lord to the pure in heart.
ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ | 2 |
But my feet were almost gone, my steps had nearly slipped,
כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ | 3 |
through envy of godless braggarts, when I saw how well they fared.
כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ | 4 |
For never a pang have they, their body is sound and sleek.
בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ | 5 |
They have no trouble like mortals, no share in human pain.
לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ | 6 |
So they wear their pride like a necklace, they put on the garment of wrong,
יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ | 7 |
their eyes stand out with fatness, their heart swells with riotous fancies.
ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ | 8 |
Their speech is mocking and evil, condescending and crooked their speech.
שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ | 9 |
They have set their mouth in the heavens, while their tongue struts about on the earth.
לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ | 10 |
Small wonder that people resort to them, and drink deep draughts of their lore.
ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ | 11 |
‘How does God know?’ they say, ‘And has the Most High any knowledge?’
הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ | 12 |
See! These are the godless, with wealth and ease ever increasing.
אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ | 13 |
Yes, in vain have I kept my heart pure, and washed my hands in innocence;
ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ | 14 |
for all the day long was I plagued not a morning but I was chastised.
אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ | 15 |
But to resolve to speak like they do would be treachery to your children.
ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ | 16 |
So I sought to understand it, but a wearisome task it seemed:
עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ | 17 |
till I entered the holy world of God and saw clearly their destiny.
אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ | 18 |
Yes, you set them on slippery places; down to destruction you hurl them.
איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ | 19 |
One moment and then what a horror of ruin! They are finished and ended in terrors.
כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ | 20 |
Like a dream, when one wakes, shall they be, whose phantoms the waker despises.
כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ | 21 |
So my bitterness of mind and the pain that stabbed my heart
ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ | 22 |
show how dull I was and stupid just like a beast before you.
ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ | 23 |
But I am always with you, you have hold of my right hand.
בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ | 24 |
By a plan of yours you guide me and will afterward take me to glory.
מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ | 25 |
Whom have I in the heavens but you? And on earth there is none I desire beside you.
כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ | 26 |
Though flesh and heart waste away, yet God is the rock of my heart, yet God is my portion forever.
כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ | 27 |
For see! Those who are far from you must perish, you destroy all who are false to you.
ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ | 28 |
But I am happy when close to God; the Lord my God I have made my refuge, that I may recount all the things you have done.